ג.

מִקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל, וְהַדּוֹקְטוֹר שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת - אֵינוֹ דּוֹקְטוֹר כְּלָל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר, אֲזַי אַדְּרַבָּא, טְבִילַת הַמִּקְוֶה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה עַל יְדֵי זֶה, כַּיָּדוּעַ לְהַדּוֹקְטוֹרִים הַבְּקִיאִים (וְעַיֵּן ‘טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים’ אוֹת ח’ מֵעִנְיַן מִקְוֶה): (ח”ב תורה קכ”ג)

בְּסַיְּמֵנוּ חֵלֶק רִאשׁוֹן תִּצְּרֵנוּ כְּאִישׁוֹן: וְהַבְהֵק אוֹרִי בְּאִישׁוֹן וּבְתוֹרָתְךָ הָאִירָה עֵינַי וְהוֹד וְהָדָר תַּעַטְרֵנוּ בְּחֵלֶק שֵׁנִי: סְלִיק חֵלֶק רִאשׁוֹן:

תם ונשלם