קטו

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל צְרִיכִין לְקַשֵּׁר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשְּׁרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת (משלי טז, כח) “נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף”, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְגוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם פְּגִימַת הַלְּבָנָה, גָּלוּת הַשְּׁכִינָה; כִּי כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וְלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי שִׂיחָתָן שֶׁמְּשִׂיחִין שִׂיחַת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם; כִּי גַּם שִׂיחָתָן שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי שִׂיחָתָן דַּיְקָא הֵם מְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲזַי כָּל דִּינִין מִתְעַבְּרִין, וְכָל חוֹבִין אִתְכַּפְיָן, וְכָל נְהוֹרָא וְכָל שְׁלֵמוּ אִשְׁתְּכַח: (ח”ב תורה צ”א)