כד.

אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים וּבָאִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, רָאוּי שֶׁיִּתּוֹסֵף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וִיעוֹרְרוּ אֵלוּ לָאֵלוּ, וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם; וְזֶה סִימָן שֶׁהָיָה כַּוָּנָתָם רְצוּיָה בְּעֵת שֶׁהָיוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְהִתְחִילוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה: (תורה י”ג אות ו’)