טו.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר; וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל. כִּי נַעֲשִׂים בָּעוֹלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, מַעֲשִׂים רַבִּים לְאֵין תַּכְלִית וְשִׁנּוּיִים וְחִדּוּשִׁים רַבִּים וְנִפְלָאִים, וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה, רַק כָּל חַד כְּפִי מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל - וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִ’תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע’, כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לֵידַע כְּלָל. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בָּזֶה, וְאֵיךְ לְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְיָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְכוּ’ (עַיֵּן שָׁם): (שיחות הר”ן סימן ג’)