ו.

אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִין בָּהֶם כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה; דַּע, שֶׁאֵין מֹחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, כִּי הַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ; וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ זֶה הַשֵּׂכֶל - הָיָה בְּגֶדֶר מַלְאָךְ, וְלֹא בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי. וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה. וּלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה - אָז בֶּאֱמֶת יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז, עַל יְדֵי גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וּמִזֶּה תָּבִין, שֶׁאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עִנְיַן הַמְּבוּכָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין הַשֵּׂכֶל הַזֶּה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בַּמֹּחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּחִירָה; כִּי זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה: (תורה כ”א אות ד’)