ב.

עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה זוֹכִין לְטָהֳרַת הַלֵּב, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (תורות קנ”ו, כ”א אות ג’ י”א)