יח.

עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת בָּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת, שֶׁחוֹלְקִין וּמַקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת, וְלָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים; וְעַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים (עַיֵּן ‘צַדִּיק’ אוֹת נ”ה): (תורה ס”א אות ה’)