יח.

מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דִּינִים חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק אָז בְּיוֹתֵר לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע; כִּי אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא גְּבוּרוֹת וְדִינִים רַחֲמָנָא לִצְלָן: (תורה ע”ב)