יט.

גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד, וְנוֹתֵן כֹּחַ לְהַיֵּצֶר הָרָע. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִים בִּמְקוֹמָם; כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם”: (תורה ע”ב)