מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים

הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ הִוא כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, וּכְפִי הַמִּדָּה שֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בָּהּ, כֵּן חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ (לקו"מ סי' כט).

מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּמַחֲשָׁבָה, כִּי גַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כְּאִלּוּ הוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה וְכוּ' – עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת, אוֹת ב.

כָּל הַהִרְהוּרִים בָּאִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה דָבָר בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְדַמִּין מִלְּתָא לְמִלְּתָא, עַל־יְדֵי־ זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם הַהִרְהוּרִים, שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה.

כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה הִיא כֻּלָּהּ אֲחוּזָה וּדְבוּקָה בְּדָבָר אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, דְּהַיְנוּ בְּכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּמַּחֲשָׁבָה, דְּהַיְנוּ פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת כֻּלָּם עַד הַנְּקֻדָּה, וּכְשֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד אֲחוּזִים וּדְבוּקִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה כֵּן בְּלִי בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת – יְכוֹלִים לִפְעֹל עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יִהְיֶה כֵּן כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִין, רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת וְלֹא בְּדֶרֶךְ כְּלָל (עַיֵּן פְּנִים). וְגַם לְעִנְיַן הַלִּמּוּד מוֹעִיל זֶה – אִם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ תַּקִּיפָה וַאֲחוּזָה מְאֹד בָּזֶה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה כֵּן. דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִלְמֹד וְלִגְמֹר כָּל הָאַרְבָּעָה פּוֹסְקִים עִם כָּל הַפֵּרוּשִׁים, וּבִפְרָטִיּוּת בְּאֵיזֶה אֹפֶן יִלְמַד אוֹתָם וּבְכַמָּה זְמַן, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר לִמּוּדִים, וְיַכְנִיס מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה הֵיטֵב בְּתֹקֶף גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ"ל – אָז יִזְכֶּה בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, עַיֵּן פְּנִים (שיחות הר"ן סי' סב).

כְּשֶׁהַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד עַל הָאָדָם וּמְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ מְאֹד בְּכַמָּה מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לְנַצְּחָם, אֲזַי יְבַטֵּל הָאָדָם עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כָל אָדָם יָכוֹל לְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי לִפְעָמִים, דְּהַיְנוּ לִסְתֹּם פִּיו וְעֵינָיו וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת וּמַחֲשָׁבָה כְּלָל, רַק יְבַטֵּל עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי (שם סי' רעה).

כַּמָּה פְּעָמִים מְבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבוֹת מְאֹד מְאֹד, וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לִדְחוֹתָם בְּאֵיזֶה דְחִיּוֹת, הֵם מְבַלְבְּלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְעִקַּר הָעֵצָה, לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק בּוֹ (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן נא).