הָעֵינַיִם הֵם מְשָׁרְתֵי הַשֵּׂכֶל וּכְשֶׁהָרְאוּת נִתְפַּזֵּר וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁלְּפָנָיו הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵם וְסוֹגֵר עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא זֶהוּ בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. עַל כֵּן צְרִיכִין לִסְתֹּם אֶת הָעֵינַיִם לְחַבְּרָם וּלְסָגְרָם הֵיטֵב לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כְּלָל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְנַגֵּעַ אֶת הַנֶּפֶשׁ רַק לְצַמְצֵם הָרְאוּת וּלְכַוְּנוֹ הֵיטֵב לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִין.