כְּשֶׁהָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים נִכְנָסִים לִפְעָמִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַכְנִיעִין עַצְמָן קְצָת לְפָנָיו, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה גַּם כֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה, כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁבָּאִים מְרֻחָקִים כָּאֵלֶּה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וּמַכְנִיעִין עַצְמָן תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, מִזֶּה דַּיְקָא נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר (שם סימן קצג).