בְּכָל צַדִּיק אֲמִתִּי יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ יֵשׁ בּוֹ מִדָּה שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָיו מְאֹד וְכוּ' וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה זָכָה עַל־יְדֵי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְחָה הָרַע לְגַמְרֵי וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ (שם סימן עט).