כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁלִּבּוֹ מְסֻבָּב וּמֻקָּף וּמְעֻקָּם בְּעַקְמִימִיּוּת וְקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יוֹתֵר מִכָּל הַמְּנִיעוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ - אֲזַי צָרִיךְ לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקוֹל חָזָק מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וּפוֹנֶה לְצַעֲקָתוֹ, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִפְּלוּ וְיִתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּנִיעוֹת. וְעַל־כָּל־פָּנִים הַצְּעָקָה לְבַד הִיא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֱמוּנָה וּבִטּוּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת, כִּי מֵאַחַר שֶׁצּוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, מִמֵּילָא לָא נִיחָא לֵהּ בְּהַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת; נִמְצָא, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֱמוּנָה, רַק שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא בְּקַטְנוּת עֲדַיִן, וְעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה יוּכַל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ וְיִפְּלוּ לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּנִיעוֹת כַּנַּ"ל (שם מו).