בּוּשָׁה וְעַזּוּת

בָּזֶה יְכוֹלִין אָנוּ לְהָבִין אִם יֵשׁ לָאָדָם יִרְאַת־שָׁמַיִם, הַיְנוּ בּוּשָׁה, לְאַחַר תִּקּוּן הַחֵטְא - כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִין עַל פָּנָיו וְנוֹפֵל עָלֵינוּ יִרְאָה וּבוּשָׁה, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם עָלֵינוּ דַּעַת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ (לקוטי־מוהר"ן לח).

כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִטְעֹם מִמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אֵיבָר מִן הַחַי, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה, שֶׁהוּא שְׁפִיכַת דָּמִים, בְּחִינַת שְׁחִיטָה שֶׁמַּתֶּרֶת לַאֲכִילָה. וְאָז צָרִיךְ שְׁמִירָה שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִדָּם הַנִּשְׁפָּךְ, וְעַל־כֵּן אָז הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה בְּאַהֲבָה הַדָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפְּכוּ, וְזֶה בְּחִינַת כִּסּוּי דָּם. גַּם עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכַת דָּמִים הַנַּ"ל יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִמְחִילַת עֲוֹנוֹת עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת. וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לִפְעָמִים עֲלִיָּה גְדוֹלָה לְכַמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת (לקוטי־מוהר"ן־תנינא פג).

צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ מַמָּשׁ הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְוָנִין כְּדֶרֶךְ הַמִּתְבַּיְּשִׁים מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם שִׁנּוּי.