לִפְעָמִים כְּשֶׁנִּגְזָר עַל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה גְזֵרָה, אֲזַי אַף־עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵהּ חָזֵי, וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְהַסְתִּיר עַצְמוֹ. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נוֹסֵעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם רָחוֹק, וְזֶה כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת מִזֶּה, עַל־כֵּן בָּא לוֹ רָצוֹן לִנְסֹעַ, וְאָז צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם.
טוען...