בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן [סי' קב קג]:
גַּם אָמַר, שֶׁהַמְחַקְּרִים גַּם חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנָם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה צָרָה, אֲזַי אֵין לָהֶם לְמִי לִפְנוֹת, מֵאַחַר שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע ח"ו רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כְּלָל.
אֲבָל אִישׁ אֱמוּנוֹת הַמַּאֲמִין בַּה', חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעָבַר עָלָיו ח"ו אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲזַי הוּא גַּם כֵּן יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹטֵחַ בַּה' כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה: אוֹ שֶׁעַל יְדֵי יִסּוּרִין אֵלּוּ יְנַכּוּ לוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו, אוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְאֵיזֶה טוֹבָה גְדוֹלָה בַּסּוֹף וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה; עַל כֵּן אִישׁ אֱמוּנוֹת הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, וְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
אֲבָל הַמְחַקְּרִים אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת לֹא בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה מְבֹאָר מְאֹד לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם, כִּי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם; וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כֻּלּוֹ מָלֵא יִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל כֵּן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וִיגוֹנוֹת וּדְאָגוֹת מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ; וּמֵאַחַר שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי – רַק עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, עַל כֵּן בְּוַדַּאי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנַּ"ל, וְגַם כְּשֶׁבָּאִין עֲלֵיהֶם הַיִּסּוּרִים וְהַיְגוֹנוֹת אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל.
אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת – וְעִקַּר תַּאֲוָתוֹ הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, עַל כֵּן חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה: כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו, אוֹ בִּשְׁבִיל כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו – כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לַטּוֹב הַנִּצְחִי, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. וַאֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ כָּשֵׁר מֵחֲמַת הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה – כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה פְּגָם אוֹ אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְחָלִילָה, אֲפִלּוּ אִם ח"ו עָבַר עֲבֵרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחָרֵט עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים – עַל שֶׁבָּא לִידֵי מִכְשׁוֹל אוֹ לִידֵי עֲבֵרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רַחֲמָנָא לִשֵּׁזְבָן, אַף עַל פִּי כֵן, גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים אֵינָם יִסּוּרִים כְּלָל, כִּי זֶה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה ח"ו, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין הֵם מוֹסִיפִין חַיִּים לְהָאָדָם, בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" (משלי י).
וְתֵדַע כְּלָל זֶה, כִּי כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵם מְקַצְּרִים וּמְכַלִּים יְמֵי חַיָּיו; וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הָעוֹסְקִים בַּחֲקִירוֹת חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת שֶׁלָּהֶם מְכַלִּים חַיֵּיהֶם כַּנַּ"ל.
אֲבָל כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת יִרְאַת ה' הֵם מוֹסִיפִים יָמִים וְחַיִּים, בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים"; וְגַם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁעָבַר אֵיזֶה פְּגָם אוֹ עֲבֵרָה ח"ו – וּמִתְחָרֵט עַל זֶה וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים", כִּי הַיִּסּוּרִין שֶׁלּוֹ הֵם מֵחֲמַת שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הֵן מֵחֲמַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ; וְאֵיךְ שֶׁהוּא, עַל כָּל פָּנִים הוּא בִּכְלַל יִרְאַת ה', כִּי הַכֹּל מִיִּרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן הִיא מוֹסֶפֶת יָמִים כַּנַּ"ל.
וְעַיֵּן בִּשְׁלָ"ה בְּמַסֶּכֶת שָׁבוּעוֹת (נר מצוה כט), שָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר גֹּדֶל עֹצֶם הָאִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, וְהֵבִיא שָׁם, שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵבִיא שָׁם בְּשֵׁם כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּעֹצֶם אִסּוּר זֶה שֶׁחָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים.
טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר – דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת, מִלִּהְיוֹת חָכָם – וְלִכְפֹּר בַּכֹּל ח"ו, דְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת ח"ו; "וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם" (עדויות ה).