בשִׂיחוֹת הָרַ"ן [סי' ק"ו]:
אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב) "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". וֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עַל פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, וּמַשִּׂיג אֶת ה', וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה, וְזֶהוּ עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּבְחִינַת אוֹר – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" כַּנַּ"ל.
וְיֵשׁ חָכָם אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בַּה'. וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים 'בַּעֲלֵי רָאֲתָן'. כִּי חָכְמָה אֲמִתִּיּוּת, דְּהַיְנוּ עִם אֱמוּנָה, נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת א) "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה" וְכוּ', וּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים 'בַּעֲלֵי רָאֲתָן', וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בכתובות עז) שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם.
וּצְרִיכִים לְהִתְרַחֵק מֵאֲנָשִׁים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת 'בַּעֲלֵי רָאֲתָן', וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק אֲפִלּוּ מִשְּׁכֵנוּתָם, כִּי הַהֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲוַת נִאוּף.
וְזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד) "וַיֵּדַע אָדָם", וְאֵלּוּ הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן שֶׁדַּעְתָּם מְקֻלְקֶלֶת וּפְגוּמָה וְיֵשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם, עַל כֵּן זִוּוּגָם נֶאֱחָז בַּקְּלִפָּה, וְעַל כֵּן הֵם נוֹאֲפִים (כִּי נִאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם).
כִּי חָכְמַת אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל הִיא בְּחִינַת עֵינַיִם; וְעַל אֵלּוּ הַחֲכָמִים נֶאֱמַר "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי" וְכוּ' (איוב לא), אֲבָל הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן הֵם נוֹאֲפִים. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות יב): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם – זֶהוּ מִינוּת, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם – זֶהוּ נִאוּף", כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי חָכְמָה עִם אֱמוּנָה נִצּוֹל כַּנַּ"ל.