לו

לקוטי עצות חדש [לימוד תינוקות של בית רבן ה]:

כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, וְכָל הַפְּגָמִים עִקָּרָם מַגִּיעַ בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִיִּית – לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בְּכָל עֵת וָרֶגַע בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית עַל הַכֹּל; שֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַכּוּ"ם, כִּי בָּאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, הַיְנוּ לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכֵן בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, יֵשׁ גַּם לָהֶם אֲחִיזָה, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁיּוֹדְעִין גַּם כֵּן מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, וְכֵן נִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם כֵּן אֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת.

וּבֶאֱמֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַכֹּל אֶחָד, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלֵמוּת זֶה בְּלֹא זֶה, וְכֵן אֵין שְׁלֵמוּת לָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית גַּם כֵּן – כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁגּוֹבְרִין הַפְּגָמִים ח"ו – וְאָז נִתְעַלֵּם אוֹר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמִמֵּילָא נִפְגְּמָה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים הָאֻמּוֹת – שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְחוֹלְקִים עַל יִשְׂרָאֵל וְרוֹצִים לִגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת ח"ו.

וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם יִשְׂרָאֵל ח"ו בְּעַצְמָן כַּנַּ"ל, וְהָעִקָּר מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין אַחַר דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ עַתָּה מְאֹד בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְעוֹשִׂין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת לְרָעָה לְחַנֵּךְ נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּלִמּוּדָם הָרַע וְהַטָּמֵא – לְנָחֳרָם וּלְעָקְרָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת ח"ו. אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת. וְכָל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל אֵלּוּ הַכִּתּוֹת, הָעִקָּר הוּא בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לוֹמְדִים עִם פֵּרוּשֵׁיהֶם הָרָעִים, אֲבָל עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה חוֹרְקִים בְּשִׁנֵּיהֶם כַּיָּדוּעַ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים הָאֻמּוֹת וְגוֹזְרִים גְּזֵרוֹת ח"ו עַל יִשְׂרָאֵל לְהַרְחִיקָם מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָעִקָּר מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וְאֵין לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְלִתְפֹּס אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵינוּ בְּיָדֵינוּ – לִצְעֹק וְלִזְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְעוֹרֵר לָנוּ אוֹר זְכוּת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּקוֹלוֹת, וְחוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ בְּתוֹסְפוֹת אוֹר נִפְלָא, וַאֲזַי נִתְחַבְּרִין וְנִשְׁלָמִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמְאִירִין זֶה לָזֶה בְּאוֹר נִפְלָא, וַאֲזַי נִכַּר מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת. (ליקו"ה חו"מ הלכות הלוואה ד, ח)