לז

לקוטי עצות חדש [לימוד תינוקות של בית רבן ו]:

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִים בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ', וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" וְכוּ', בִּפְרָט לְרַחֲקָם בְּכָל מִינֵי הִתְרַחֲקוּת מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁקָּמוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לְהַעֲבִיר ח"ו אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעִקַּר הַדָּת הַקְּדוֹשָׁה, וְהֶעֱמִידוּ בָּתֵּי תִפְלוּת לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ'. וְאִם בִּתְחִלָּה הֵם מְרַמִּין אֶת אֲבִיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁלּוֹמְדִים עִמָּהֶם גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲבָל הַכֹּל הוּא צְבִיעוּת וָשֶׁקֶר, כִּי מְעַט שֶׁלּוֹמְדִים עִמָּהֶם הוּא רַק מִקְרָא עִם פֵּרוּשֵׁיהֶם וּבֵאוּרֵיהֶם הָרָעִים – שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶפִּיקוֹרְסִים גְּמוּרִים מְפֻרְסָמִים.

וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְחִיק אֶת בָּנָיו מֵהֶם בְּכָל מִינֵי הִתְרַחֲקוּת כַּנַּ"ל, וּלְהַדְרִיכָם רַק בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם – שֶׁבִּלּוּ יְמֵיהֶם רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, לַהֲגוֹת בְּתוֹרַת ה' שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים.

וְאָז שְׂכָרָם הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי מוֹסִיפִים עַל יְדֵי זֶה נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְרַבִּין עַל יְדֵי זֶה הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּרִבּוּי עָצוּם וּמֻפְלָג מְאֹד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם", הַיְנוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּתְוַסְּפוּ גַּם עַל יְדֵי הַקָּטֹן וְהַצָּעִיר, וְעַל יְדֵי זֶה "אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". (ליקו"ה פריה ורביה ה, ג)