צ

אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָר כָּל בְּרִיָּה, וְכָל מַה שֶּׁפָּעַל וְעָשָׂה אָדָם אֵיזֶה טוֹב לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטֹן, לֹא יֹאבַד שׁוּם דָּבָר לֶעָתִיד, אֲפִלּוּ אִם עָבַר חַס וְשָׁלוֹם כַּמָּה פְּעָמִים עַל כָּל הַתּוֹרָה. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּבֹאָר בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ, שֶׁמִּי שֶׁהוּא רָשָׁע הוּא מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָם כָּל כָּךְ, בִּפְרָט בִּכְתָב, אַךְ הַכְּלָל שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָשׁוּב כָּרָאוּי לוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ אִם לֹא יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁעַל־פִּי הָרֹב כְּשֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ מְעַט מְעַט בְּתוֹךְ דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים: הלכות תרומות ומעשרות, הלכה ג, אות ב.