צה

בַּתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מַחֲטִיא אֶת הָאָדָם עַל־יְדֵי שִׁקְרוֹ שֶׁמַּטְעֶה אוֹתוֹ בְּכַמָּה מִינֵי הַטְעָאוֹת, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל דַּעְתּוֹ לָשׁוּב, הוּא מַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ וּמַכְנִיס בְּלִבּוֹ שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ, וְהוּא רָחוֹק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב. וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה אֲפִלּוּ בָּעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא [עֶשֶׂר כְּתָרִים שֶׁל הַטֻּמְאָה] רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם טְמֵאִים - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וְזֶה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָּאַרְבָּעִים יוֹם הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלוּל עַד יוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהָעִקָּר הוּא לֵידַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ עִם הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, בִּבְחִינַת “וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ”. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם חוֹזֵר זֹאת בְּדַעְתּוֹ וּמַכְנִיס זֹאת בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאַזְהָרָה וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ’ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת, הַיְנוּ בְּחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, אֲזַי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ” וְכוּ’, שֶׁזֶּה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְהַכַּוָּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁיּוֹצֵא מִזֶּה לְכָל בְּנֵי אָדָם הַפְּשׁוּטִים, הוּא לֵידַע שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מְצוּלוֹת יָם הַשּׁוֹטְפִים מְאֹד עַל הָאָדָם כַּהֲמוֹן גַּלֵּי הַיָּם מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: “וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים”, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ דֶּרֶךְ וְנָתִיב תָּמִיד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת: “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, שֶׁזֶּה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ הַנַּ”ל, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בִּפְרָט בֶּאֱלוּל, אִם יַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת וּבִפְשִׁיטוּת: הלכות עדות הלכה ה, אות ט.