ברוך ה', יום ג' לסדר שמות [יט טבת] תרמ"ב, פה טבריא.
שלום וישע רב לכבוד ידידי עז מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו נרו יאיר לעולמים.
מכתבכם קבלתי לנכון [ביום] א': לר' שמחה נ"י, ולר' שמואל העניך נ"י, וגם שלך, ומר' איזיק נ"י – לידי כלם קבלתי.
ולמען ה' אחי ורעי! חזקו ונתחזק בלמודי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, כי הם חיים נצחיים וחיי עולם הבא וגן־עדן, ועין לא ראתה; כי כל מה שאני לומד יותר ספריהם הקדושים והנוראים – אני טועם טעם אחר[1004], ואלמלא לא אתינא לעלמא[1005] אלא שיהיה שם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש נקרא עלינו – די. כי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש רוצים להוציא כל באי עולם משבעה מדורי גיהנם, ומכל הבושות – שהם גרועים מהגיהנם[1006], ולהנחיל אותנו ש"י עולמות על־ידי דבוריהם הקדושים; רק אנו צריכין להפקיר את הכבוד המדמה מזה העולם – ואפלו לסבל בזיונות ושפיכות־דמים.
כי כך אמר רבנו ז"ל[1007], שכל הצדיק הדור האמת לאמתו – יש לו כח להנהיג העולם כמו שהוא יודע; והצדיקים הקדמונים היה עקר תשובתם סגופים ותעניתים, ורבנו ז"ל אצלו עקר התשובה – לברח מן הכבוד ולסבל בזיונות ושפיכות דמים[1008]. וכמו שאצל אנשי הבעל־תפלה[1009] היה חשוב אצלם תענית וסגוף יותר מכל התענוגים – כך צריך להיות אצלנו חשוב בזיון ושפיכות־דמים, ובפרט כשבאים אלינו ממילא הבזיונות, ואין אנו רודפים אחריהם – כמו אנשי הבעל־תפלה שהיו רודפים אחרי תעניתים וסגופים; ואנו צריכין לקבל אותם באהבה ובשמחה, כי על־ידי־זה נשלם תמונת אל"ף – ולמעלה נעשה מזה אדם לשבת על הכסא[1010].
על־כן אחי ורעי! חזקו ואמצו נא בשמחה ששם חלקנו מישיבה של רבנו ז"ל ומתלמידו הקדוש, ואוצר המנצר של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש מנחים בביתנו; וה' יתברך יזכה אותנו להשתמש בהם בכל עת ועת בהתמדה – בודאי אם ירצה ה' יהיה אחריתנו לטובה, וגם השונאי חנם יתבטלו בפנינו. רק למען ה', זייט פריליך! און גאט איז מיט אינז, און לעבן אינז! אין שרעקט זיך נישט[1011], התיצבו וראו את ישועת ה', והמאמין לא יחוש.
דברי אהבך באמת,
נתן מברסלב
ואני מבקש מאתך לחפש המכתב מחמיך נ"י שבא לידך בראש־חדש אלול או קדם מעט, שם כתוב שקבל מבת זוגתי חיקע תחיה סך שלשה רובל חדש, ולפי הזכרון שלי נדמה בדעתי שכתב שנתן לר' דב נ"י, ור' דב כתב שלא קבל מאתו – ובודאי כך הוא האמת, על־כן אני רוצה שתכתב לי הלשון מהמכתב של חמיך נ"י, ואני אכתב לחמיך נ"י. גם תדע שאני שולח לך השני מז'ידעס ורבע מז'ידע[1012]: אחד מז'ידע תתן לידידי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל – כי אני חיב לו חמשים גראש, ואחד מז'ידע תקבל על החוב שאני חיב לך, ורבע – תחלק שני גראש לר' איזיק נ"י, ושני גראש לר' דב נ"י, ואחד גראש לר' אברהם הירש נ"י, והמותר לר' יוסף נ"י. וזה המעות, של פדיון אחותי חנה תחיה – לחלק, כי היא אינה בקו הבריאה, להתפלל עליה; כי בני משה אפרים שלח שבעה רובל חדש, על־כן אני שולח לכם על החוב עם ר' שמחה והמותר אחזיר לך בתשואות חן.
דברי הנ"ל
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו.