דלג לתוכן העיקרי

יב

בָּרוּךְ ה', יוֹם א' יִתְרוֹ [יא שבט] תרל"ו, פֹּה טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.

לִכְבוֹד אֹהֲבֵי נַפְשִׁי וּלְבָבִי, בָּנַי, אַחִים אֲהוּבִים, הֲלֹא הוּא הַמֻּפְלָא, וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, וְלִכְבוֹד חֲבֵרוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב אַיְזִיק נ"י, וְלִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן בֶּן ר' יִצְחָק נ"י.

תְּהִלָּה לָאֵל שֶׁבָּרוּךְ ה' כֻּלָּנוּ בְּקַו הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם; כֹּה אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, מִכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

אַחֲרֵי דְּרִישַׁת שְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב [אוֹדִיעֲךָ] מִמִּכְתָּב מִיְּדִידִי ר' אַיְזִיק נ"י, וּבְצֵרוּף פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מִמְּךָ – קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וְגַם מִכְתָּב מִמְּךָ וּמֵרַבִּי נָתָן בֶּן ר' יִצְחָק – גַּם־כֵּן קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וְהֶחְיֵיתַנִי בְמִכְתָּבְכֶם; אַךְ אוֹי עַל שִׁבְרֵנוּ – הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר קָרָה לָנוּ בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק הֶעָנָיו מוֹרֵנוּ הָרַב ר' נַחוּם זַלְמָן; בְּשָׁלוֹם יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ, הֵמָּה סָעוּ לִמְנוּחוֹת – וְאוֹתָנוּ עָזְבוּ לַאֲנָחוֹת. ה' יִתְבָּרַךְ יְנַחֵם אוֹתָנוּ וִיזַכֶּה אוֹתָנוּ גַּם־כֵּן בַּאֲרִיכוּת יָמִים.

וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ מֵחָדָשׁ לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, כִּי אָנוּ רֹאִין אֵיךְ זָכָה הָאָדָם הַזֶּה הַנַּ"ל – עַל־יְדֵי שֶׁאָחַז עַצְמוֹ אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל; וְחוּץ מִזֶּה, אָנוּ מַאֲמִינִים מַה שֶּׁעֲבוֹדָתוֹ פָּעַל לְמַעְלָה לְמָעְלָה. עַל־כֵּן אֹהֲבַי בֶּאֱמֶת: לְכוּ נָא וְנִתְחַזְּקָה – אָנִי מִכָּאן וְאַתֶּם מֵהָתָם, בְּחֵשֶׁק חָדָשׁ לְקַבֵּל עָלֵינוּ דַּרְכֵי ה' אֲשֶׁר עַתָּה בְדוֹרוֹתֵינוּ – הַמֵּאִיר וְהַמְעוֹרֵר בְּדֶרֶךְ ה', הוּא רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ! עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַלּוֹת רֹב יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ רַק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְהוּא יִדְרֹשׁ לָנוּ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר[105] – לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, וְיוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשִּׁנֵּי הַס"מ, וִיבִיאֵנוּ לְחַיֵּי עָד, וְיוֹרֶה אוֹתָנוּ אֵיךְ לַעֲבֹר עַל הַגֶּשֶׁר הַצַּר בְּלִי פָחַד[106], וְהוּא נוֹתֵן לָנוּ עֵצָה אֲפִלּוּ לְמִיקְּנֵי נִכְסִין[107] – עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים.

כִּי אֶתְמוֹל יָשַׁבְתִּי בַּלַיְלָה וְחָשַׁבְתִּי בְדַּעְתִּי בְּהַסְּחוֹרָה שֶׁלָנוּ אֲשֶׁר נִמְצָא בַּחֲנוּת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ[108], וְרָאִיתִי וְעִיַּנְתִּי בְהַסְּחוֹרוֹת, וְרָאִיתִי שֶׁאֵין שׁוּם סְחוֹרָה אֲשֶׁר הָעוֹלָם צְרִיכִין לָהֶם שֶׁלֹּא נִמְצָא בַּחֲנוּת זוֹ, וּסְחוֹרוֹת מְפֹאָרִים כָּאֵלּוּ – בְּכָל מִינֵי פְאֵר; הֲגַם שֶׁהָיוּ סוֹחֲרִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד – וְהָיָה לָהֶם גַּם כֵּן סְחוֹרוֹת יָפוֹת מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתָם, אֲבָל אֵינוֹ נִמְצָא כִּי אִם אֵיזֶה מִינֵי סְחוֹרוֹת יָפוֹת, אֲבָל בַּחֲנוּת זוֹ נִמְצָא כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת יָפוֹת, וְגַם רְפוּאוֹת לְכָל מִינֵי חֹלָאַת שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל מִינֵי אֻמָּנוּת, וְכָל כְּלֵי נְגִינָה. הַכְּלָל, אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא נִמְצָא בָחֲנוּת; וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין כִּי אִם לַעֲסֹק בָּהֶם – וּמִמֵּילָא יַלְבִּישֵׁנוּ עֹז וְחֶדְוָה, וְיִרְפָּאֵנוּ מִכָּל תַּחֲלוּאֵינוּ וּמַכְאֹבֵינוּ, וִיחַיֵּנוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְאָנוּ יְכוֹלִין בַּחֲנוּת זוֹ אֲפִלּוּ לְהַרְוִיחַ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כִּי אֵין דָּבָר נִמְנָע מֵחֲנוּת זוֹ.

וְיוֹתֵר מָה אֲנִי יָכוֹל לְהַפְלִיא לָכֶם, בָּרוּךְ ה' מְעַט אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם יוֹדְעִים, וְיוֹתֵר מִזֶּה: אִם תַּבִּיטוּ בְּעַיִן יָפָה וּבֶאֱמֶת וּבְהַתְמָדָה, תִּרְאוּ בְעַצְמְכֶם גֹּדֶל יְקַר יֹפִי הַסְּחוֹרוֹת מֵהַחֲנוּת הַזּוֹ – אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא חֲנוּת כָּזוֹ בָּעוֹלָם; כִּי הַסּוֹחֵר שֶׁלָּנוּ נָסַע לִמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, מִכָּל דָּבָר יָפֶה וָטוֹב וְנִצְרַךְ לָעוֹלָם וְחִדּוּשׁ גָּדוֹל – קָנָה וְהֵבִיא לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ, לְהַחֲיוֹת כָּל הָעוֹלָם. וְעוֹד נִמְצָא שָׁם כָּל מִינֵי תַבְלִין לְהַסְּחוֹרוֹת – לִזְכּוֹת לִסְחֹר הַסְּחוֹרוֹת עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים; וְאִם אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פִּיו לִתְפִלָּה אֲזַי הוּא נוֹתֵן רִיצֶעפְּט[109] אַחֵר: לְהִתְאַנֵּחַ אֲנָחוֹת תְּכוּפוֹת[110] – עַד שֶׁיִּפְלֹט כָּל הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בְּרוּחָנִיּוּת[111]. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעֹבֵר עַל הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַאנְצִילָאטִין[112], עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יָכוֹל לְהִוָּשַׁע מִכָּל הַצָּרוֹת. וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאַל תִּדְאֲגוּ כְּלָל, ה' יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יַעֲזֹר אֶתְכֶם וְלֹא יַעֲזֹב אֶתְכֶם. וְגַם אֲנָחָה הוּא שְׁלֵמוּת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת[113]. וּזְמַן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא טוֹב מְאֹד קֹדֶם הַשֵּׁנָה[114], וַאֲפִלּוּ הֲכָנָה בְעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד[115].

וְאוֹדוֹת מַה שָּׁאַתָּה כֹתֵב שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיךָ – כְּמוֹ אִלֵּם מַמָּשׁ, זֶהוּ גַּם־כֵּן טְעָנָה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ[116]. וְחוּץ מִזֶּה, שָׁכַחְתָּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל[117] שֶׁאוֹתִיּוֹת בְּלֹא נְקֻדּוֹת הֵם כְּגוּף בְּלֹא נֶפֶשׁ, עַל־כֵּן תֵּדְעוּ שֶׁאוֹתִיּוֹת יֵשׁ לָכֶם – אַךְ עֲדַיִן אֵין לָכֶם נְקֻדּוֹת, וּנְקֻדּוֹת נַעֲשׂוּ עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין, וְכִסּוּפִין הֵם בְּמַחֲשָׁבָה, עַל־כֵּן צְרִיכִין בְּכָל יוֹם לִכְסֹף – עַד שֶׁתּוֹצִיאוּ דִּבּוּרִים מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְהַנְּקֻדּוֹת נַעֲשִׂין מֵהַמְנִיעוֹת, תִּשְׁעָה נְקֻדִּין – תִּשְׁעָה רְקִיעִין, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל[118], וְזֶהוּ בְעַצְמוֹ הַמְנִיעוֹת שֶׁלָּכֶם: שֶׁאַתֶּם רוֹצִים – תֵּכֶף כְּשֶׁתִּפְתְּחוּ פִיכֶם תֵּכֶף תְּדַבְּרוּ, וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל מַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם[119]: 'וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי', 'מִן הַמֵּצַר' וְכוּ'[120]. וְאִם תִּתְגַּבְּרוּ עַל הַמְנִיעוֹת וְתֹאמְרוּ עַל־כָּל־פָּנִים חֹדֶשׁ אֶחָד רַק 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם'[121] – בְּוַדַּאי יַעֲזֹר לָכֶם ה' יִתְבָּרַךְ בִּמְעַט מְעָט, וְאַחַר־כָּךְ יַרְחִיב לָכֶם ה' יִתְבָּרַךְ הַדִּבּוּרִים וְיִהְיֶה "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי[122]"; אַךְ כְּבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל[123] שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', וּבִפְרָט אֵצֶל דָּבָר זֶה – שֶׁהָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הַנְהָגָה הַכְּלָלִית[124]. וּמִי שֶׁיַּעֲסֹק בָּזֶה – בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, אַךְ תֵּדְעוּ אַחַי אֲהוּבִים: כְּשֵׁם שֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַנְהָגָה זוֹ, כָּךְ הָיָה רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כָּל הַיּוֹם[125].

וְגַם יְדִידִי בֶּן אָחִי מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן בֶּן ר' צְבִי נ"י: מִמִּכְתָּבְךָ אַתָּה דּוֹאֵג מְאֹד דַּאֲגַת פַּרְנָסָה: אַל תִּדְאַגוּ כְּלָל, רַק אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, כִּי ה' עִמְּךָ, וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ. וּמַה שֶּׁאַתָּה כֹתֵב לִי שֶׁזּוּגָתְךָ לוֹשֶׁת בְּעַצְמָהּ[126]: אֵין אֲנִי מַסְכִּים עַל זֶה כְּלָל, כִּי זֶהוּ קִמּוּץ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לְוַתֵּר לְךָ[127] – לֹא יַעֲלֶה אֲפִלּוּ לַחֲמִשָּׁה רוּבַּל כֶּסֶף לְשָׁנָה, וְכֹחָהּ נֶחֱסַר – אֵין לְשַׁעֵר כַּמָּה שָׁוֶה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִיר מְאֹד עַל זֶה[128]. וַה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לְךָ וְיַצְלִיחַ לְךָ מִמָּקוֹם אַחֵר, רַק ה' יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתְךָ. וְתַאֲמִין לִי שֶׁאֲנִי בְּוַדַּאי בְּכָל עֵת מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם וְעַל אָבִיךָ נ"י – שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְיַרְחִיב לָכֶם בְּכָל מִינֵי הַרְחָבוֹת, כִּי כְּבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: "מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ, אֵל קַנֹּא וְנֹקֵם"[129]; וּבִפְרָט [בְּעִנְיָן] כָּזֶה – שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹד עִמּוֹ ה' יִתְבָּרַךְ. רַק מָרָה שְׁחוֹרָה אֵין עֵצָה לָזֶה – רַק שִׂמְחָה וּתְפִלָּה.

וְאוֹדוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי מִכֹּחַ טְרָאוִיצֶע – שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה; וְלִכְתֹּב לְשָׁם – אֵינִי יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצָה לְנַפְשִׁי, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁכָּתַבְתִּי לְשָׁם מִכְתָּב[130]. הַכְּלָל, גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִטְּרָאוִיצֶע אֵין לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ, כִּי אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מַה שֶּׁשּׂוֹנֵא לֹא יַחֲשֹׁב, וּבִפְרָט שֶׁזּוּגָתִי בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת, וּמֵחֲמַת הַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהּ הִיא נֶחֱלֶשֶׁת. כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה מִגִּיסְךָ מֹשֶׁה נ"י – וְיֵשׁ לָנוּ יִסּוּרִים עֲצוּמִים, וְגַם מִבְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נ"י וּמֵחֲתָנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל נ"י – שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בִּילֶעטִין מִוָּואלְחַיי[131], וְאֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה מֵהֶם. וְאֶפְשָׁר אֶכְתֹּב אִם יִרְצֶה ה' בְּשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אֵיזֶה מִכְתָּב – וְאֶכְתֹּב עֲבוּרְכֶם גַּם־כֵּן, לְחָמִיךָ נ"י. וּלְמַעַן ה' הֱיֵה בְשִׂמְחָה, וְחַזֵּק זוּגָתְךָ תִּחְיֶה גַּם־כֵּן בְּשִׂמְחָה.

וְאוֹדוֹת מַה שֶּׁכְּתַבְתֶּם לִי שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פִּיכֶם לִתְפִלָּה, כְּבָר מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל[132]: כַּמָּה מְרַחֲקִינָן מִשִּׁפְכִי כַמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה' – תְּמַנְיָא פַרְסֵי[133], הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, הַיְנוּ אָנוּ צְרִיכִין הַרְבֵּה לִלְמֹד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְלוֹמַר תְּפִלּוֹת וּתְהִלִּים – וְאַחַר־כָּךְ יְזַכֵּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ לִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם לִבֵּנוּ. וְחוּץ מִזֶּה, אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁפֹּךְ עָלֵינוּ הַסַּמְמָנִים הַיְקָרִים בְּלִי שִׁעוּר – לְרַפֹּאת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְדַבֵּר, כַּמְבֹאָר הַמָּשָׁל בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּמַעֲלוֹת תּוֹרוֹתָיו בְּסִימָן ס"ו[134].

וּלְמַעַן ה' חִזְקוּ וְנִתְחַזְּקוּ לִסְחֹר הַסְּחוֹרוֹת הָאֵלּוּ. בְּוַדַּאי אַתֶּם כְּשֶׁתִּרְצוּ לִסְחֹר – בְּוַדַּאי תִּסְחָרוּ, כִּי אַתֶּם בִּימֵי נְעוּרֵיכֶם זְכִיתֶם לַחֲנוּת מִכָּל טוּב; כִּי אָנוּ בִּימֵי נְעוּרֵינוּ עֲדַיִן לֹא הָיוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת גְּלוּיִים[135], אֲבָל עַתָּה הֵם גְּלוּיִים וִידוּעִים. וְתַאֲמִינוּ לִי שֶׁאֶתְמוֹל לָמַדְתִּי בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת חֵלֶק א' הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ג' עַל הַמַּעֲשֶׂה מִבֶּן הַמֶּלֶךְ וְהַשִּׁפְחָה – כִּמְעַט יָצָאתִי מִדַּעְתִּי, וּבִפְרָט בְּאוֹת כ"ז, וְנָתַתִּי תּוֹדָה וְהוֹדָאָה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁזִּכָּה אוֹתִי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּצָא דֶּרֶךְ פִּי אוֹרוֹת מְאִירוֹת כָּאֵלֶּה – אֲשֶׁר הִיא מְאִירַת עֵינַיִם וּמְשַׂמַּחַת הַלֵּב; כֵּן יְשַׂמֵּחַ אֶתְכֶם ה' יִתְבָּרַךְ בְּ'אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח'[136].

דִּבְרֵי אֹהֲבְכֶם, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְגַם מַה זֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי לְהוֹדִיעַ לִי כַּמָּה פְעָמִים מִיְּדִידֵנוּ אֹהֲבִי בֶּאֱמֶת ר' אִיצִילֶע נ"י – וְאֵין אַתָּה כֹּתֵב לִי, יֵשׁ לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה; וְגַם אִם הָיָה לוֹ אֵיזֶה מִכְתָּב מִבָּנָיו שֶׁיִּחְיוּ, וּמֶה עֹשָׂה זוּגָתוֹ תִּחְיֶה. וְאִם הָיָה לוֹ אֵיזֶה מִכְתָּב מִבָּנָיו, תִּכְתֹּב לִי מַה כָּתְבוּ לוֹ מִנִּידוֹן הַבִּילֶעט[137] שֶׁל בְּנוֹ. וְלִפְרֹס לוֹ בְּשָׁלוֹם עֲבוּרִי – בְּאַהֲבָה עַזָּה.

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אֹהֲבֵנוּ בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט לְאָבִיךָ הַיָּקָר הַמֻּפְלָא, וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי נ"י – שֶׁיִּחְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים טוֹבִים, אָמֵן. וּפְרֹס בִּשְׁלוֹם הַמֻּפְלָא וּמֻפְלָג, וָתִיק וְחָסִיד, יְרֵא אֱלֹהִים, מוֹרֵנוּ הָרַב ר' נַחְמָן נ"י. וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְהֶחָסִיד ר' דֹּב שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִבְנוֹ הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב הֶענִיךְ נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְהַנָּגִיד ר' חַיִּים קְרַאסִין־שְׁטֵיין נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְהַנָּגִיד ר' יַעֲקֹב נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְהָאַבְרֵךְ ר' יוֹאֵל הִירְשׁ נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִבְנוֹ הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְאָחִיו הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן בֶּן חַנָּה נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְר' יוֹסֵף מִטַּייטְרָא נ"י; כִּי 'אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא'[138], וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ אֲנָשִׁים מְעַט דִּמְעָט. וּפְרֹס בִּשְׁלוֹם בִּנְךָ הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י – שֶׁיִּחְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים.

וְגַם יְדִידֵנוּ הֶחָסִיד ר' קַלְמָן נ"י פּוֹרֵס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה, וּמְבַקֵּשׁ מֵאֵת כָּל אֹהֲבֵנוּ בֶּאֱמֶת לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו ה' יִתְבָּרַךְ חִישׁ מַהֵר. כִּי גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו אֵין לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ; כִּי חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא מְסֻבָּב בְּצָרוֹת, וְחוֹתֵר יוֹמָם וָלַיְלָה אַחַר הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְהוּא מְדֻכָּא בַעֲנִיּוּת, חוּץ מִזֶּה, זֶה אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהַגֵּר צֶדֶק – וּשְׁמוֹ עֲזַרְיָה בֶּן פֶּערִיל, הוּא חוֹלֶה מְסֻכָּן עַל חֹלִי שִׁלְשׁוּל דָּם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, ה' יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם חִישׁ מַהֵר; וְזֶה עוֹלֶה לוֹ עַל כָּל הַצָּרוֹת, כִּי אֵצֶל חֹלִי כָזֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת[139].

כִּי בָּרוּךְ ה' זוּגָתִי וַאֲחוֹתִי תִּחְיֶה עֹשִׂים מַה שֶּׁעֹשִׂים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹף, אַךְ הוּא ר' קַלְמָן נ"י צָרִיךְ לְבַשֵּׁל לוֹ וְלַעֲסֹק עִמּוֹ – וְאֵין בְּכֹחוֹ עוֹד לִסְבֹּל; ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת לְטוֹבָה – שֶׁאָנוּ מְבִינִין[140]; עַל־כֵּן מְבַקֵּשׁ מֵאֵת כָּל אֹהֲבֵנוּ בֶּאֱמֶת לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו וְעַל הַגֵּר. וְגַם הוּא מִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם תָּמִיד בְּשִׁבְתּוֹ וּבְלֶכְתּוֹ עַל הַצִּיּוּנִים הַקְּדוֹשִׁים, כִּי לֹא זָז אַהֲבַתְכֶם מֵאִתָּנוּ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד.

דִּבְרֵי הַנַּ"ל

זוּגָתִי מָרַת בְּרַיְנֶע לֵאָה תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי מָרַת חַנָּה תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹם אִמְּךָ מָרַת דְּוָואסִי רִבְקָה תִּחְיֶה, וּבִשְׁלוֹם זוּגָתְךָ מָרַת יְדַאסִי לֵאָה תִּחְיֶה, וּבִשְׁלוֹם בִּנְךָ הַיָּקָר מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים – נֵרוֹ יָאִיר לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, אָמֵן סֶלָה.

[105] כמובא לשון זה בליקו"מ ד.

[106] +ליקו"מ ח"ב מח.

[107] =לקנות נכסים (ליקו"מ ח"ב פד).

[108] עי' חיי"מ שעה.

[109] +=מרשם.

[110] +חיי"מ תקיא.

[111] +חיי"מ תמא.

[112] =שמאבד ממונו המופקד בשגרירות.

[113] +ליקו"מ ח.

[114] +שיהר"ן סח.

[115] +ליקו"מ ח"ב כה.

[116] +שם.

[117] +ליקו"מ לא.

[118] +ליקו"מ סו.

[119] תהלים סו. קיח.

[120] ליקו"מ רעט: וכמו שמצינו אצל דוד בכל תפלותיו שההתחלה היה מן המיצר והדחק, שהיה צר לו מאד, כגון מחמת שנפל עליו צרות אבשלום או צרת נבל וכדומה ואחר כך בא באותו תפילה לתוך רוח הקודש.

[121] עי' חיי"מ תמ.

[122] עי' ליקו"ה ברכת הריח ד, יג.

[123] +ליקו"מ ח"ב מח.

[124] +ליקו"מ ח"ב כה; שיהר"ן קפה.

[125] +ליקו"מ ח"ב כד.

[126] +=לשה בצק.

[127] =להוֹתיר לך.

[128] ראה שיהר"ן רסד.

[129] חיי"מ תקלב: היינו שאנו מבקשים שה' יתברך ימשיך חסד ליודעיו להכעיס להשונאים. וזה: "משוך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם", הינו כדי לנקום בהשונאים, כדי ש"יראה רשע וכעס".

[130] ולא קיבלתי תשובה.

[131] =אישורי אזרחות מרומניה.

[132] +ליקו"מ ט.

[133] =כמה רחוקים אנו משפכי כמים וכו' – שמונה פרסאות.

[134] +חיי"מ שצא.

[135] שלא הודפסו אז כל הספרים.

[136] עי' ליקו"מ סא.

[137] +=קבלת תעודת אזרחות.

[138] =אנו תולים הכל באהבה שבינינו (עי' ליקו"מ סא, ח; ליקו"ה דם בסופו ועוד).

[139] =לסייע לו רבות.

[140] ראה ליקו"מ ח"ב סב.

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...