יב

ברוך ה', יום א' יתרו [יא שבט] תרל"ו, פה טבריא תבנה ותכונן.

לכבוד אהבי נפשי ולבבי, בני, אחים אהובים, הלא הוא המפלא, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י, ולכבוד חברו מורנו הרב איזיק נ"י, ולכבוד אהב נפשי מורנו הרב נתן בן ר' יצחק נ"י.

תהלה לאל שברוך ה' כלנו בקו החיים והשלום; כה אזכה לשמע מכם החיים והשלום, מכל אנשי שלומנו – הם ונשיהם ובניהם לארך ימים ושנים, אמן נצח סלה ועד.

אחרי דרישת שלומך הטוב [אודיעך] ממכתב מידידי ר' איזיק נ"י, ובצרוף פרישת שלום ממך – קבלתי לנכון, וגם מכתב ממך ומרבי נתן בן ר' יצחק – גם־כן קבלתי לנכון, והחייתני במכתבכם; אך אוי על שברנו – השבר הגדול אשר קרה לנו בפטירת הצדיק העניו מורנו הרב ר' נחום זלמן; בשלום ינוח על משכבו, המה סעו למנוחות – ואותנו עזבו לאנחות. ה' יתברך ינחם אותנו ויזכה אותנו גם־כן באריכות ימים.

וצריכין אנו לקבל עלינו מחדש לקרב עצמנו לרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש וללכת בדרכיהם הקדושים, כי אנו ראין איך זכה האדם הזה הנ"ל – על־ידי שאחז עצמו אצל רבנו ז"ל; וחוץ מזה, אנו מאמינים מה שעבודתו פעל למעלה למעלה. על־כן אהבי באמת: לכו נא ונתחזקה – אני מכאן ואתם מהתם, בחשק חדש לקבל עלינו דרכי ה' אשר עתה בדורותינו – המאיר והמעורר בדרך ה', הוא רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש! על־כן אנו צריכין לבלות רב ימינו ושנותינו רק בלמוד הקדוש הזה, והוא ידרש לנו דרך הישר^[105] – לילך בדרך מלכו של עולם לעד ולנצח נצחים, ויוציא אותנו משני הס"מ, ויביאנו לחיי עד, ויורה אותנו איך לעבר על הגשר הצר בלי פחד^[106], והוא נותן לנו עצה אפלו למיקני נכסין^[107] – על־ידי תפלה ותחנונים.

כי אתמול ישבתי בלילה וחשבתי בדעתי בהסחורה שלנו אשר נמצא בחנות של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש^[108], וראיתי ועינתי בהסחורות, וראיתי שאין שום סחורה אשר העולם צריכין להם שלא נמצא בחנות זו, וסחורות מפארים כאלו – בכל מיני פאר; הגם שהיו סוחרים גדולים מאד מאד – והיה להם גם כן סחורות יפות מאד מאד אשר אין אנו מבינים אותם, אבל אינו נמצא כי אם איזה מיני סחורות יפות, אבל בחנות זו נמצא כל מיני סחורות יפות, וגם רפואות לכל מיני חלאת שבעולם, וכל מיני אמנות, וכל כלי נגינה. הכלל, אין דבר בעולם שלא נמצא בחנות; ואין אנו צריכין כי אם לעסק בהם – וממילא ילבישנו עז וחדוה, וירפאנו מכל תחלואינו ומכאבינו, ויחינו חיים טובים וארכים. ואנו יכולין בחנות זו אפלו להרויח עשירות גדול, כי אין דבר נמנע מחנות זו.

ויותר מה אני יכול להפליא לכם, ברוך ה' מעט אתם בעצמכם יודעים, ויותר מזה: אם תביטו בעין יפה ובאמת ובהתמדה, תראו בעצמכם גדל יקר יפי הסחורות מהחנות הזו – אשר לא נמצא חנות כזו בעולם; כי הסוחר שלנו נסע למדינות רחוקות, מכל דבר יפה וטוב ונצרך לעולם וחדוש גדול – קנה והביא לחנות שלו, להחיות כל העולם. ועוד נמצא שם כל מיני תבלין להסחורות – לזכות לסחר הסחורות על־ידי תפלה ותחנונים; ואם אין יכולין לפתח פיו לתפלה אזי הוא נותן ריצעפט^[109] אחר: להתאנח אנחות תכופות^[110] – עד שיפלט כל הדם שבחלל השמאלי ברוחניות^[111]. ואפלו כשעבר על האדם שיש לו קאנצילאטין^[112], על־ידי תפלה יכול להושע מכל הצרות. והעקר להיות בשמחה, ואל תדאגו כלל, ה' יתברך בודאי יעזר אתכם ולא יעזב אתכם. וגם אנחה הוא שלמות כל החסרונות^[113]. וזמן השיחה בינו לבין קונו הוא טוב מאד קדם השנה^[114], ואפלו הכנה בעצמו הוא טוב מאד^[115].

ואודות מה שאתה כתב שאין אתה יכול לפתח פיך – כמו אלם ממש, זהו גם־כן טענה לפני ה' יתברך^[116]. וחוץ מזה, שכחת מה שאמר רבנו ז"ל^[117] שאותיות בלא נקדות הם כגוף בלא נפש, על־כן תדעו שאותיות יש לכם – אך עדין אין לכם נקדות, ונקדות נעשו על־ידי כסופין, וכסופין הם במחשבה, על־כן צריכין בכל יום לכסף – עד שתוציאו דבורים מכח אל הפעל. והנקדות נעשין מהמניעות, תשעה נקדין – תשעה רקיעין, כמבאר בדברי רבנו ז"ל^[118], וזהו בעצמו המניעות שלכם: שאתם רוצים – תכף כשתפתחו פיכם תכף תדברו, וכבר אמר רבנו ז"ל מאמר דוד המלך עליו השלום^[119]: 'ודבר פי בצר לי', 'מן המצר' וכו'^[120]. ואם תתגברו על המניעות ותאמרו על־כל־פנים חדש אחד רק 'רבונו של עולם, רבונו של עולם'^[121] – בודאי יעזר לכם ה' יתברך במעט מעט, ואחר־כך ירחיב לכם ה' יתברך הדבורים ויהיה "רוח ה' דבר בי^[122]"; אך כבר אמר רבנו ז"ל^[123] שצריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', ובפרט אצל דבר זה – שהיה אצל רבנו ז"ל הנהגה הכללית^[124]. ומי שיעסק בזה – בודאי מה טוב, אך תדעו אחי אהובים: כשם שרצה רבנו הנהגה זו, כך היה רצונו להיות בשמחה כל היום^[125].

וגם ידידי בן אחי מורנו הרב נתן בן ר' צבי נ"י: ממכתבך אתה דואג מאד דאגת פרנסה: אל תדאגו כלל, רק אכל בשמחה לחמך, כי ה' עמך, ובודאי לא יעזב אותך. ומה שאתה כתב לי שזוגתך לושת בעצמה^[126]: אין אני מסכים על זה כלל, כי זהו קמוץ, כי כל מה שהיא יכולה לותר לך^[127] – לא יעלה אפלו לחמשה רובל כסף לשנה, וכחה נחסר – אין לשער כמה שוה, ורבנו ז"ל הזהיר מאד על זה^[128]. וה' יתברך יעזר לך ויצליח לך ממקום אחר, רק ה' יתברך מתאוה לתפלתך. ותאמין לי שאני בודאי בכל עת מתפלל עליכם ועל אביך נ"י – שיציל אתכם מכל צרה וצוקה וירחיב לכם בכל מיני הרחבות, כי כבר אמר רבנו ז"ל: "משך חסדך לידעיך, אל קנא ונקם"^[129]; ובפרט [בענין] כזה – שצריכין לעבד עמו ה' יתברך. רק מרה שחורה אין עצה לזה – רק שמחה ותפלה.

ואודות מה שכתבת לי מכח טראויצע – שאין לך שום ידיעה; ולכתב לשם – איני יודע לתת עצה לנפשי, מחמת שזה ששה שבועות שכתבתי לשם מכתב^[130]. הכלל, גדל היסורים שיש לי מטראויצע אין לשער ולהעריך, כי אני חושש מה ששונא לא יחשב, ובפרט שזוגתי בוכה ומיללת, ומחמת הצער הגדול שלה היא נחלשת. כי אין לנו שום ידיעה מגיסך משה נ"י – ויש לנו יסורים עצומים, וגם מבני מורנו הרב יצחק נ"י ומחתני מורנו הרב ישראל נ"י – שיש להם בילעטין מוואלחיי^[131], ואין לנו שום ידיעה מהם. ואפשר אכתב אם ירצה ה' בשבוע הבא עלינו לטובה איזה מכתב – ואכתב עבורכם גם־כן, לחמיך נ"י. ולמען ה' היה בשמחה, וחזק זוגתך תחיה גם־כן בשמחה.

ואודות מה שכתבתם לי שאינכם יכולין לפתח פיכם לתפלה, כבר מבאר בדברי רבנו ז"ל^[132]: כמה מרחקינן משפכי כמים נכח פני ה' – תמניא פרסי^[133], הינו תורה ותפלה, הינו אנו צריכין הרבה ללמד ספרי רבנו ז"ל ולומר תפלות ותהלים – ואחר־כך יזכנו ה' יתברך לשפך כמים לבנו. וחוץ מזה, אנו צריכין לשפך עלינו הסממנים היקרים בלי שעור – לרפאת תחלואי הנפש, עד שיהיה לנו כח לדבר, כמבאר המשל בחיי מוהר"ן במעלות תורותיו בסימן ס"ו^[134].

ולמען ה' חזקו ונתחזקו לסחר הסחורות האלו. בודאי אתם כשתרצו לסחר – בודאי תסחרו, כי אתם בימי נעוריכם זכיתם לחנות מכל טוב; כי אנו בימי נעורינו עדין לא היו כל הסחורות גלויים^[135], אבל עתה הם גלויים וידועים. ותאמינו לי שאתמול למדתי בלקוטי הלכות חלק א' הלכות ברכות השחר הלכה ג' על המעשה מבן המלך והשפחה – כמעט יצאתי מדעתי, ובפרט באות כ"ז, ונתתי תודה והודאה בשמחה עצומה לה' יתברך על שזכה אותי ה' יתברך שיצא דרך פי אורות מאירות כאלה – אשר היא מאירת עינים ומשמחת הלב; כן ישמח אתכם ה' יתברך ב'אור צדיקים ישמח'^[136].

דברי אהבכם, נתן מברסלב

וגם מה זה שכתבתי להודיע לי כמה פעמים מידידנו אהבי באמת ר' איצילע נ"י – ואין אתה כתב לי, יש לי יסורים גדולים מזה; וגם אם היה לו איזה מכתב מבניו שיחיו, ומה עשה זוגתו תחיה. ואם היה לו איזה מכתב מבניו, תכתב לי מה כתבו לו מנידון הבילעט^[137] של בנו. ולפרס לו בשלום עבורי – באהבה עזה.

ופרס בשלום לכל אהבנו באמת, ובפרט לאביך היקר המפלא, ותיק וחסיד, מורנו הרב צבי נ"י – שיחיה לארך ימים טובים, אמן. ופרס בשלום המפלא ומפלג, ותיק וחסיד, ירא אלהים, מורנו הרב ר' נחמן נ"י. ופרס בשלום להחסיד ר' דב שוחט ובודק נ"י, ופרס בשלום לבנו האברך מורנו הרב העניך נ"י, ופרס בשלום להנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ופרס בשלום להנגיד ר' יעקב נ"י, ופרס בשלום להאברך ר' יואל הירש נ"י, ופרס בשלום לבנו האברך מורנו הרב אברהם נ"י, ופרס בשלום לאחיו האברך מורנו הרב נתן בן חנה נ"י, ופרס בשלום לר' יוסף מטייטרא נ"י; כי 'אנן בחביבותא תליא מלתא'^[138], ובפרט שאנו אנשים מעט דמעט. ופרס בשלום בנך החסיד מורנו הרב סענדיר חיים נ"י – שיחיה לארך ימים ושנים טובים.

וגם ידידנו החסיד ר' קלמן נ"י פורס בשלום כל אנשי שלומנו – באהבה עזה, ומבקש מאת כל אהבנו באמת להתפלל עליו שירחם עליו ה' יתברך חיש מהר. כי גדל הרחמנות שעליו אין לשער ולהעריך; כי חוץ מזה שהוא מסבב בצרות, וחותר יומם ולילה אחר התכלית הנצחי, והוא מדכא בעניות, חוץ מזה, זה ארבעה שבועות שהגר צדק – ושמו עזריה בן פעריל, הוא חולה מסכן על חלי שלשול דם רחמנא לצלן, רחמנא לצלן, ה' יתברך ישלח לו רפואה שלמה מן השמים חיש מהר; וזה עולה לו על כל הצרות, כי אצל חלי כזה צריכין לעשות^[139].

כי ברוך ה' זוגתי ואחותי תחיה עשים מה שעשים שיהיה לו עוף, אך הוא ר' קלמן נ"י צריך לבשל לו ולעסק עמו – ואין בכחו עוד לסבל; ה' יתברך ירחם עליו בכל מיני רחמנות לטובה – שאנו מבינין^[140]; על־כן מבקש מאת כל אהבנו באמת להתפלל עליו ועל הגר. וגם הוא מתפלל בעדכם תמיד בשבתו ובלכתו על הציונים הקדושים, כי לא זז אהבתכם מאתנו אפלו רגע אחד.

דברי הנ"ל

זוגתי מרת ברינע לאה תחיה ואחותי מרת חנה תחיה פורסים בשלום אמך מרת דוואסי רבקה תחיה, ובשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום בנך היקר מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים, אמן סלה.