[סיון תרמ"ב]
הנה מאד לפלא בעיני שאין לי מכם שום מכתב, ולא די שגברו עלי הצרות, אשר הם מלאים הרחבות, מזוגתי תחיה, עוד גברו עלי יסורים – שאין לי מכם שום מכתב, מחמת שבפעם אחד כתבת לי מבנך נ"י – ואין לי שום ידיעה מאז; וכמה שירות שהיו מאז, ואני בכל פעם שואל ומצפה למכתבכם – ואין קול ואין עונה. וגם כתבתי לכם מכתב מידידנו ר' דב שוחט־ובודק, ושם כתבתי לכם כמה דברים – ואין אתם רוצים להשיב לי; כי היה לי כמה דברים נחוצים שהיה צריך לי לידע. וגם יש לי חיות גדול כשאני ראה מכם איזה מכתב, כי נפשכם קשורה בנפשי, מחמת גדל אהבה שבינינו[1159] – תשמישי אהבה של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש.
ותדעו שזוגתי עדין שוכבת על המטה; ה' יתברך ירחם עליה בתוך כלל ישראל וירפא אותה. גם למען ה', לשלח לר' שמואל העניך נ"י המעות על־כל־פנים, ואם יש לך – תשלח לי מעות שלי גם־כן, כי הוצאות שלי עתה אין לשער ולהעריך.
דברי אהבך באמת,
נתן מברסלב
ופרס בשלום בכלל כל אהבי נפשי, אשר אני אהב אותם כאחים דבוקים – באהבה עזה, ובפרט לאברך המפלא המשלם המפלג מורנו הרב אברהם אליעזר נ"י.
[1159] עי חיי"מ רצב.