ברוך ה', יום ג' ויצא [ג כסלו] תרמ"ג, פה עיר הקדש טבריא.
לכבוד ידידי נפשי, אהבי באמת, ומשתתף בצרותיכם, שרודפים [אתכם] מחמת שאתם מקרבים לאור הנעלם מכל העולמות – ולא חס־ושלום מחמת עברות חס־ושלום, ובודאי יגמר עמכם לטובה. לכבוד אהב נפשי מורנו הרב נתן, ולכבוד אהב נפשי מורנו הרב ר' איזיק, עם שלום בני ביתו.
הנה ידיעה לכם – שקבלתי כל המכתבים שלכם, אפלו על־ידי ר' חיים חתן ר' איתמר – קבלתי גם־כן, רק שהוא שכח אותם, ושאלתי אותו – ונזכר לו. ויש לי יסורים גדולים מפרוד לבבות שביניכם – יותר מהמחלקת שעליכם מהמתנגדים; ובדעתי היה לכתב איזה מכתב לידידנו הותיק וחסיד ר' נחמן נ"י, אך ישבתי בדעתי לשאל אתכם אם לכתב אם לאו – כי איני יודע אם יקים "מעולם לא עברתי על דברי חברי"[1285]; וגם אם ידעתי שדברי המה נשמעים אצל אביך נ"י – בודאי לא עצלתי לכתב לו, כי גדל היסורים שיש לי, שספרה לי זוגתי תחיה מבת ר' שמואל העניך נ"י – גדל היסורים שעשים לזוגתך תחיה, ואביך מקים ו"הוא בין אחים יפריא"[1286].
ובלילה זו למדתי הלכה ה' הלכות ברכות הראיה – ושם תעינו ותראו גדל החיוב לאהב את חברו, ומה שנעשה מזה. וזה אני רציתי לכתב לכם ולר' נחמן נ"י: הכלל, אחי ורעי, האלט אייך זיך אין איינעם[1287] באהבה עזה – ויהיה ה' עמכם, ויגמר ה' עמכם הכל לטובה; ושמחו עצמכם בכל עת, כי בשמחה תצאו מכל הצרות[1288] – ותזכו להרחבות גדולות. ובודאי לא עשה [כשורה] ר' איזיק נ"י שאמר לה'ידוע' שבת שלום, אבל אינם צריכים להרחיק בשביל זה, כי אנו עשים דברים גרועים מזה – ואין ה' יתברך מרחיק אותנו, וגם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש גם־כן אינם מרחיקים אותנו – רק מחזקים אותנו בכל מיני חזוק, ומתפללים עבורנו בבחינת דין, בכדי שלא יהיה [נבאש] ריחנו חס־ושלום – רק להחיות נשמותינו[1289].
הכלל, אחי, גאט וועט אייך אויספירן – און איהר וועט אלסדינג איבער קומען, זייט נישט קיין 'מיחסים'[1290], כי כבר בזו את רבנו ז"ל בפניו בזלאטיפולי במרחץ[1291], וגם [את] תלמידו הקדוש, ואני שמעתי בעצמי איך שהיו מבזים אותו בפניו – והוא סבל הכל ועשה את שלו, ועתה אנו ראין מה שזכו על־ידי־זה; וגם אתם תסבלו – בודאי יהיה הכל לטובה. ומה שר' איזיק נ"י כתב לי שיש לו מכל הצדדים ומן השכנים, זהו נסיון שלך – שתזכה, אם תהיה חזק בכחך, לכל טוב סלה; ולא תשכח המעשה מהבעל שם טוב המבאר בסוף חיי מוהר"ן[1292].
דברי אהבכם, נתן מברסלב
ופרס בשלום כל אנשי שלומנו, ובפרט לר' נחמן נ"י. ובקשתי מאתכם, שתאמרו לר' חיים קראסין־שטיין נ"י, שר' שמחה נ"י שלח אלי כל החפצים שלו, וכתב לי – שאכתב לר' חיים הנ"ל שהוא יבא גם־כן; אך הוא ממתין בשם על מעות – שצריכין לשלח לו ר' א"ד נ"י, וכשיבא לכאן – אזי יסע תכף לצפת תבנה ותכונן.
וגם אני מבקש מאתכם: איך ששמעתי בכאן שידידנו ר' דב נ"י היה בשבוע העבר בבאראט[1293], ואפשר בא לצפת תבנה ותכונן, אולי יש אצלו מכתבים לידי או מעות – שתשלחו לי תכף, כי נחוץ הוא לי. וגם אולי בא ר' יוסף גם־כן – אולי יש אצלו; ותחקרו מאתו: אפשר היו בחאניראד – וראו בני זוגתי תחיה, ואפשר יש להם איזה מכתב מהם – ותחיו זוגתי; כי היא בוכה ומיללת יומם ולילה, כי מיום באי מחוץ־לארץ לא היו לה שום ידיעה מהם.
דברי הנ"ל
וגם לכתב לי המכתב ששלחתי על־ידי ר' משה הירש נ"י, שהיה רצוף בו מכתב לבוקרעסט[1294] – אם קבלתם לנכון.
נתן, החונה בטבריא