ברוך ה', יום ב' מצורע, [ה ניסן] שנת תרל"ח לפרט קטן, טבריא.
לכבוד אהבי באמת ובתמים כבן לאב, הותיק וחסיד, כבוד שם תפארתו, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו היקר סענדיר חיים נ"י.
תהלה לאל ברוך ה' כלנו בחיים ושלום. כה אזכה לשמע מכם החיים והשלום, ויתלבש בך אליהו הנביא ויבשר לך בשורות טובות[336]: הן מאחיך נ"י, והן מבתי תחיה, והן מכלל כל אהבינו באמת, והן מכלל ישראל, ויהיה החדש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, ותחלה וראש לפדיון נפשנו, אמן נצח סלה ועד.
מכתבך מהיום קבלתי היום עם המעות – הסך שבעה בישליקס עם עשרה פאריס. הגם שצערנו גדול עד למאד: מבתי תחיה, ומאחיך נ"י, ומדחיקות השעה מחמיך אהבי נ"י, אף־על־פי־כן אני מאמין "בצר הרחבת לי"[337], ובטוח אני בה' יתברך שבודאי יהיה איזה טובה והרחבה, רק מזכירין אותנו לתקן עצמנו בתפלה בכל עת, ובל נתיאש מן התפלה ומן הרחמים, ולהקדים רחמים לרגז[338].
ומה שאתה כתב לי שאביך נ"י בקש אותי לעורר רחמים על בנו ישראל אריה נ"י, תאמין לי שלא זז ממחשבתי יום אחד מלהתפלל עליו, כי הוא אחד מאנשי שלומנו היקרים. ואני מבקש מכם גם־כן שתעוררו רחמים על בתי מרת פיגא מרים תחיה בת יוכבד שרה, כי היא אצלי בת יקרה מאד, כי היא אשה צנועה. ותבקש מאתי לר' קלמן נ"י שילך למעני על ציון האר"י ז"ל הקדוש – ולהתפלל עליה.
ועוד אני מבקש ממך כמה דברים. א': בודאי תכתבו מכתב לידידנו, מחתנכם נ"י – איזה מכתב, תכתבו למעני אליו בבקשה גדולה שיעשה למען המצוה ולמען אהבתנו באמת – שנקשרת בקשר אמיץ וחזק, להשתדל שיהיה לנו מכתב מחתני ומבתי תחיה, ומנכדי, ומבן זוגתי מורנו הרב יצחק נ"י עם זוגתו ובנו שיחיה, ומבת זוגתי מרת חייקא תחיה עם שלום בעלה נ"י ובניו שיחיו, כי שכר מצוה אין להעריך; ואני בודאי אשרת אותו בכאן בתפלה ותחנונים על כל ציונים הקדושים. כי אין אני יכול עוד לסבל צער זוגתי תחיה, כי כשבא המכתב ממך וכתבת לי מבתי תחיה שמחתנכם כתב שאינה בקו הבריאה – ומבניה לא כתב כלל, נתעלפה על ערך עשר מינוט[339], והבכיות שלה אין ערך. ואני מחזיק עצמי בכל עת, וברוך ה' יש לי במה להחיות נפשי, כי ברוך ה' יש תורה הקדושה, ובפרט ספרי רבנו ז"ל ותלמידיו הקדושים – אשר הם יכולים להחיות מתים, אבל עליה הרחמנות גדול עד למאד – כי אין לה במה להחיות נפשה, ובפרט שבתה היא אצלה בת יחידה. ולברך אותו בברכת ה' על המעות ששלח לי עתה קדם הפסח הכשר, כן יברך אותו ה' יתברך בשכר מצוה מצוה[340].
והשנית: אני מבקש ממך אם תוכל לשלח לי המכתבים בעצמם מחמיך נ"י או ממחתנכם, כי אני רוצה לראות אותם, או על־כל־פנים תכתב לי העתקה באמת – אות באות, כי אני רוצה לידע האמת מבתי תחיה – מה חלשתה. ואל תפחד ממני כלל, כי אני רוצה לידע.
ואודות מה שכתבת לי שדברת עם ר' נחמן נ"י אודות המכתבים שאין לו שתי שנים – ואינו מזכיר, הלא ר' קלמן זה כמה וכמה שנים שנתרחק מבניו, ואפלו כשהיה בביתו לא ישבו עמו ביחד; ובנינו הם היו מגדלים עד נסיעתנו – בביתנו, והם בני הנעורים, ועד שנה זו היה לנו מכתבים מהם – ועתה זה שנה תמימה שאין לנו שום מכתב, צערנו גדול, ובפרט צער זוגתי תחיה. וחוץ מזה, שהבנים של ר' נחמן נ"י אין להם בכאן אם להשתוקק אחריהם, כי אם יותר משתוקקת אחר בניה מאב.
גם רצוף מכתב שכתבתי לך ביום א' הנ"ל, ושם תראה מה שכתבתי לך. ועתה תמתין אם ירצה ה' עד אחר חג הפסח, אולי יגיענו איזה מכתב מטראויצע מבני שיחיו, ואם לאו חס־ושלום [תעשה] כמכתבי הרצוף פה – רק על בתי פיגא מרים תחיה: שהיתה חולה, וברוך ה' החזיר לאיתנה בשלמות – כדי להפיג צערה של זוגתי תחיה, עד ישקיף ה' ויהיה לנו מכתב באמת.
הכפל בקשתי לכתב לי תשובה – אם קבלת זה המכתב, ולהשיב לי על מכתבי מה שאני מבקש אותך. יותר אין לחדש.
וימי הפסח ממשמשין ובאין, אף־על־פי שהמן־עמלק ובלעם רוצים לבלבל אותנו ולהעריב[341] שמחותינו מהמצות הקדושים הנובעים בימים, אף־על־פי־כן כבר היה יהושע משרת משה שהרג ראשי גבוריו, ופנחס שהרג את בלעם, ושמואל שהרג את אגג, ומרדכי הצדיק שתלה את המן, וממרדכי הצדיק היו כמה וכמה בחירי דצדיקיא שלחמו מלחמות ה' עבורנו – ולהכניע כל הקלפות, ובודאי פעלו מה שפעלו, ובכחם ובזכותם אנו בטוחים שבודאי ישמר אותנו ה' יתברך ממשהו חמץ בפסח – כאשר אנו רוצים באמת להיות נזהרים משאור וחמץ בגשמיות וברוחניות, כן יעזר אותנו, וכן אני מברך אתכם בכל לבבי.
אהבך באמת, נתן מברסלב
פריסת שלום לאביך היקר הותיק וחסיד מורנו הרב צבי נ"י, ונכדו אליעזר נ"י, ופריסת שלום לאהבי באמת הותיק וחסיד המפלא מורנו הרב נחמן נ"י, ואהב נפשי ר' איזיקל, ור' דב נ"י עם בנו נ"י, והנגיד ר' חיים נ"י, וידידי אהב נפשי ר' קלמן נ"י – תקימו כאשר אני מבקש אתכם במכתבי. ולידידנו ר' יואל צבי נ"י עם בנו נ"י, ועם ידידי, אחיו הותיק וחסיד מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ובשלום כל אנשי שלומנו.
גם תלוה לי אחד בישליק – ותתן לר' קלמן נ"י, וילך עם המעות ויניח המעות אצל ציון האר"י הקדוש – ויאמר התפלה קכ"ג[342] המדבר מפדיון, ואחר־כך תקבל מאתו הבישליק, ותן לר' נחמן נ"י, ור' איצילע נ"י, ור' דב נ"י, ור' קלמן נ"י – שוה בשוה, וזה יהיה פדיון עבור בתי פיגא מרים בת יעכט שרה.
זוגתי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלומך, ובשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, עם שלום בנך מורנו הרב סענדיר חיים נ"י.