ברוך ה', יום ג' וישב [כא כסלו] שנת תרט"ל לפרט קטן, פה טבריא תבנה ותכונן.
לכבוד אהב נפשי, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום אביך היקר מורנו הרב צבי נ"י, עם שלום חמיך היקר, אהב נפשי, מורנו הרב שמואל נ"י, ולכל בני ביתו.
תהלה לאל ברוך ה' ברוך ה' כלנו פה בחיים ושלום. רק זוגתי תחיה מאד אינה בקו הבריאה. וברוך ה' אחותי תחיה, ברוך ה', פטרה הפיבער בלא חינא[500]. כן יזכה אותי ה' יתברך לשמע מכם גם־כן החיים והשלום – ויקל מעליכם כל הדינים: הן מזוגתך תחיה – וירפא לגופה בשלמות כיד ה' הטובה לכל העולם, והן מאחיך נ"י, בתוך כלל ישראל. וה' יתברך יטה אזנו לשמע לקול תפלותינו ותחנונינו שאנו מתפללים אליו על כל פרט ופרט, ויתן בלבנו להודות על העבר ולצעק על להבא[501], ולאחז עצמנו בשעשוע עולם הבא – שהם ימי חנכה, ימי הודאה[502].
ותדע שקבלתי כל המכתבים: הן מערל עם הסך ארבעה רובל חדש, והן המכתבים ששלחתם לי על־ידי האברך מורנו הרב שמשון; ובודאי אעשה כבקשתכם אלי. וזה לי לדבר חדוש שכתבתי לך להודיע לי מר' אבאלע נ"י – מה הנשמע ממנו, ואין אתם רוצים לכתב לי: הלא היסורים שלי גדלו עד למאד, הלא ר' איצילע נ"י הוא מחוץ־לארץ – ערך יותר מחדש, ואיך לא שמע ממנו?! על־כן בקשתי ממך מאד שלא תכחש מאתי, כי אין לשער היסורים שלי.
וגם אכתב לך חדשות – כי איני יודע אם קראת המכתב מבני משה אפרים נ"י, וכתב לי: שבני איזיק נ"י ואחי היו באומן על ראש־השנה, וספר בני איזיק נ"י לבני משה אפרים נ"י, ששלח לי בראש־חדש אדר סך ערך שלש מאות טאליר[503] – ואבי לא קבל. ושמע ידידנו ר' אפרים נ"י[504] בספרו לו, ואמר להם ר' אפרים נ"י, אני אמר לכם היכן המעות של אביכם: אחר פסח קבל ר'... הסך מעות, כי באמסטרדם טעו ושלחו המעות לירושלים, והוא בשמו נקרא וכו' וקבל המעות, והמכתב טמן אצלו שהוא נכתב על שמו. ואיך גזל ממון אחרים מעות הקדש כזה? ועתה אין אני יודע שום עצה מה לעשות, כי בכל עת עיני צופות למעות הזה – לסלק החובות בזה. הישמע רציחה כזו – מה היה למעות שלי?! הלא הוא יודע: מי ישלח לו מטייטרא סך כזה?! והיה לו על־כל־פנים לישב עצמו עם ידידנו ר' אפרים נ"י, והוא לקח מעות אחרים.
על־כן, למען ה', אהבי באמת: אולי יגיע לו מעות מאיזה מקום על שם אביך נ"י – שתאחזו המעות בידכם, כי אני אכתב לו. וגם אני שולח מכתב לאמסטרדם להשבעה טובי העיר, שאפשר שלחו המעות שלי למקום אחר – ויש להם קבלה עם הקים והממנה מזה המקום, שישלחו לכאן – בכדי שיראו מי קבל המעות, בכדי לפנות אל האיש הזה שקבל בחנם מעות של אחרים. על־כן לעת עתה תעכבו המעות שלו בידכם – אם יגיע לידכם.
וגם מודיעכם, שהמכתב משארת בשרך סאסיא תחיה נתנה זוגתי תחיה לה, וברוך ה' בזו הרגע בא מהמחתן שלכם סך חמשה וחמשים אדמים מזמנים. רק ה' יתברך ישלח לה רפואה שלמה – כי היא חולה מאד וחלשתה רב מאד, ה' יתברך ירחם עליה ועל נעוריה.
יותר אין לי פנאי לכתב לכם, כי מהראוי היה לכתב איזה דבורים המשיבין הנפש, אך מחמת טרדות המכתב להאברך מורנו הרב שמשון, הגם שאינו נראה לי – כי הוא אצלי כמו איזה פליט[505], אך למלאת רצונם ואפלו לחלק האלף כדאי טרדתי. וגם אני צריך לכתב לאמסטרדם, כי אצלי כמו סך שלש מאות גראש הוא כמו בפעם אחר שלש מאות רובל חדש.
יותר חדשות אין, רק חיים ושלום; ויזכה אותנו ה' יתברך להאיר עלינו אור החכמה למטה מעשרה[506].
דברי אהבך, נתן מברסלב
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו – באהבה עזה.
זוגתי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום חמותך וזוגתך ובנך – שיחיו לארך ימים ושנים.