ברוך ה', יום ו' ערב שבת קדש פרשת יתרו [יז שבט] תר"ם, טבריא.
לכבוד אהב נפשי, האברך מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל.
תהלה לאל ברוך ה' ברוך ה' פה כלנו בחיים ושלום, כה יזכה ה' יתברך לשמע מכל אנשי שלומנו – מהם ומנשיהם ובניהם ובנותיהם, החיים והשלום בכל עת.
מכתבך קבלתי לנכון, ותכף עשיתי פדיון עבורו, ונתתי המעות לצדקה. כן יעזר ה' שיהיה הפדיון שלו מעת כתיבת המכתב מאומן, וה' יתברך יעזר לנו שנשמע חיש מהר רפואתו בשלמות, כי הוא אהבנו באמת ואהב רבנו ז"ל וכל אנשי שלומנו באמת. ולמה לא כתבת לי מה החלאת שלו?!
ותדע שבזה השבוע שלחתי מכתב לאהב נפשי ר' נתן בן ר' צבי נ"י – ושם כתבתי לך פרישת שלום באהבה עזה, כי אני אהב אותך באמת וכל אנשי שלומנו אהבינו באמת, ודן אותם לכף זכות. ובודאי אפרס בגינך לר' יוסף אזליר ולבנו נ"י. ומחמת ערב שבת קדש מכרח אני לקצר. ואולי היה בזה המכתב איזה מכתב מחתני ישראל נ"י שיושב בבית ר' נתן לירסמאן, או על־כל־פנים איזה פרישת שלום.
דברי אהבך באמת וחפץ הצלחתך בזה ובבא,
נתן בן מורנו יהודא זללה"ה
ופרס בשלום לר' נתן בן ר' צבי עבורי, ולר' איזיק נ"י, ולר' העניך נ"י, ולר' אברהם נ"י, ולכל אנשי שלומנו – באהבה עזה. ולהגדולים מאנשי שלומנו: להחסיד ר' צבי נ"י, ולר' נחמן נ"י, ולר' דב נ"י – להם ביחוד אני פורס בשלומם הטוב. ולהנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ולומר לו שמכתבו מר' משה בר"פ שלחתי לו תכף על־ידי המיקער[641] זידיל נ"י, וכתבתי עליו לתן לו עשרה פאריס שכר טרחה.
[641] +=החמר.