לכבוד ידידי עז, אהב נפשי, ותיק וחסיד וכו', מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו נ"י.
בזכות רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש אשר גמלנו כל טוב – והציל אותי מכמה חלאת המסכן אשר היו לי, אשר כמעט כל העיר אשר ראו אותי – מברכין מחיה מתים עלי, וה' יתברך עזר לי ברחמיו המרבין, כן יעזר לכל חולי עמו ישראל חיש מהר. ואף־על־פי־כן, עדין אין לי שום כח בשום אבר, וכל האברים נשברים אצלי, ואיני יכול לעמד על הרגלים אפלו רבע שעה כסדר, ולילך גם־כן אין אני יכול אפלו לבית אמי תחיה – שהיא מנחת גם־כן חולה, ואיני יכול לילך אצלה לבקרה; רק אני בטוח בה' יתברך שהתחיל בהתחלה טובה, בודאי אם ירצה ה' הכל יגמר אם ירצה ה' – בטוב.
ואני אבקש לה' יתברך, וגם אתכם אני מבקש – לתן תודה ולצעק עבורי על גמר הישועה; כי ה' יתברך יודע האמת שאפלו בתוך חלשתי הגדולה לא שכחתי אתכם – מלהתפלל בעדכם, כי אתם חקוקים במחי ובדעתי ובקירות לבבי. והדחקות של ידידנו ר' איזיקלע נ"י אינו זז ממחשבתי, כי ידעתי שמחו קטן לבטח בה' יתברך בבטחון גדול, ועתה החיה אותי במכתבו. ומרמז אפלו בהתורה "כי מרחמם ינהגם"[802]: כשלומדים החדושים מהצדיק האמת – אזי חוזרת המלכות לידים [שבים] החכמה ומקבלת פרנסה. והיום למדתי הלכות דם הלכה א', תעינו שם – ותמצאו מרגוע לנפשכם.
אודות המעות ששלח לנו ידידנו היקר אהב נפשנו – אין אני יודע הפרוש: "אם שלח על הפאסט היכן הוא", הלא זה שלשה שבועות שקבלת מכתב ממני ששלח המעות?!
וגם אודות מה שכתבת אודות נחמן בן חמיך נ"י – בודאי נראה בעיני: כי מתחלה טוענת חמותך ששם לא יקבלו אותו שוב – ואיך היא יכולה להניח אותו בחוץ־לארץ, אבל עתה שבנם היקר מורנו הרב משה נ"י בעצמו כתב שיבא לשם עם פאשפארט טערקישע[803] – אין אני מבין מפני מה היא מעכבת, דארטן וועט אם ירצה ה' זיין מער לייט פון איהם ווי דא[804]?! אך איני יודע אם עתה עוד יכולין לסע, והיכן יש לו הוצאות; אבל אין עצה לפניה כי אם להיות בחוץ־לארץ. ואם הם ישמעו לי אני מסכים מאד, כי בכאן הוא מבזה מאד – ושם יהיה נתהפך לאיש אחר, כי לפני בני הנעורים פראסטאקיס – אין ארץ־ישראל שום תכלית[805]. אך אין אני יודע איך חמיך אהב נפשי נ"י יכול לסע – מחמת הגראלנע שלו[806], על־כן תכתבו לי האפן בזה. וגם מה זה שבתחלה כתבת לי שעולה יפה בהגראלנע – ועתה אתה כתב לי שבכל יום הוא נעשה בעל חוב יותר?!
ומאד בקשתי להשיב לי על כל דבר במתינות, כי מתחלה כתבת לי מכח הקאנצילאטין[807], וכתבתי לך עוד הפעם – ולא השבת לי עוד ועוד כמה דברים. ובמכתב משבוע שעבר כתבתי לך שאין לי אפטיט[808] לאכילה, על־כן נראה לי שאם היה הערינג[809] – אכלתי, ובקשתי ממך שתאמר לידידי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל – והוא ישלח לי, אפשר אחיה את עצמי.
דברי אהבכם באמת לאמתו,
נתן מברסלב
ופרס בשלום להותיק וחסיד אהב נפשי ר' נחמן נ"י, והותיק וחסיד ר' דב נ"י, והנגיד ר' חיים נ"י, והנגיד ר' יעקב נ"י, וידידינו אהב נפשי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ואחיו ר' יואל הירש נ"י עם בנו נ"י, ור' העניך נ"י, וכל אנשי שלומנו, ובפרט לידידי אהב נפשי ר' איזיקל נ"י, ובשלום אהב נפשי באמת, חמיך היקר מורנו הרב ר' שמואל נ"י, עם שלום זוגתו חמותך מרת זלאטי רחל תחיה.
זוגתי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום חמותך תחיה וזוגתך תחיה, ובשלום בנך מורנו הרב סענדיר חיים נ"י – שיחיה לארך ימים ושנים טובים, לתורה ולחפה ולמעשים טובים.
מחצה הניר במכתב שלם – תקבל אצלך, ומחצה השני תתן לאחיך היקר, אהב נפשי באמת, מורנו הרב סענדיר נ"י.