צז

ברוך ה', יום ה' בא [ב שבט] תרמ"א לפרט קטן, פה טבריא.

לכבוד אהב נפשי, הלא הוא המפלא מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו שיחיו.

הנה אחותי תחיה שולחת שבעה גראש מעות צפת תבנה ותכונן – לחלק עם המוסר כתב זה, כי היא אינה בקו הבריאה; ותתן מזה המעות שני גראש לר' איזיק נ"י, ושני גראש לר' יואל הירש נ"י ובנו נ"י, ואחד גראש לר' מאיר נ"י, ואחד גראש לאשת ר' יוסף נ"י, ואחד גראש לאשת ר' יצחק ז"ל^[822]. ובקשתי להתפלל עליה, כי היא אשה כשרה, וגם היא מאנשי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – כמו חסיד ממש. וחוץ מזה, שאמי תחיה היא חולה זה ששה שבועות – והיא צריכה לילך אצלה כמו אצל החולה; על־כן תעוררו עליהם רחמים גדולים.

וגם אני – ברוך ה' בכל יום נתחזקו האברים, רק ה' יתברך יתן שיתחזקו הרגלים חיש מהר – בכדי שאוכל לילך למקוה ולבית־המדרש – להתפלל בצבור, הגם שאני שומע בכל יום קדשה וברכו – אני מקים עשה ואינו הולך, ואני רוצה לקים הולך ועשה^[823], ורבנו ז"ל רצה שנעשה בגופנו מצות מעשיות^[824].

זולת זה חדשות אין, רק חיים ושלום.

ידידך אהבך באמת,

נתן מברסלב

ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו, וגם לידידי אהב נפשי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל; ולומר לו שאני שולח לו הפריק^[825] בחזרה, כי זוגתי תחיה הלכה בכל המקומות – ואינם רוצים לקנות, ושחקו: למי צריך עתה פריק?!

נתן הנ"ל

זוגתי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום זוגתך תחיה, וחמותך תחיה, ובנך סענדיר חיים נ"י.