ברוך ה', אור ליום ג' ראש חדש ניסן, החדש אשר ישועות בו מקיפות[9].
ומקבל מצדיקים אמתיים שהשם יתברך ברחמיו נותן בחדש זה בפרטיות ישועות לישראל בהקפה, והעקר הוא להודות ולהלל להשם יתברך על כל חסד וחסד, על כל נשימה ונשימה, בחינת[10] "כל הנשמה תהלל יה". וכמו שאנו זוכים לומר כל בקר בפסוקי דזמרה הללויות – כן שירו לה' שיר חדש – גאר בעניינס (=באמת בני).
ועין במדרש רבה שיר השירים[11] על הפסוק 'נגילה ונשמחה בך' ומפרש שם ככה: בך – בהקדוש ברוך הוא, בך – בישועתך, בך – בתורתך, בך – ביראתך, כי אך זה נקרא שמחה אמתית. כן בשם (=וכן שם) על הפסוק 'נזכירה דדיך מיין' ומפרש שם: מיינה של תורה, כגון הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג. כן בשם על הפסוק: 'מישרים אהבוך' – מה ישירין רחמיך, מה תקיפין אינון רחמיך! ועין שם על הפסוק 'שחורה אני ונאוה' – שחורה אני כל ימות החול, ונאוה אני בשבת, וכו' וכו'.
ועין בהספר הקדוש לקוטי מוהר"ן סימן רע"ו: כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים. ועין שם סימן רע"ז: כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות, כלו קדש... ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעודות שבת והוא תקון לחלול שבת ח"ו. נמצא מכל הנ"ל, איך שיש לנו לשמח בכל נקודה טובה.
ועין בהתורה 'ימי חנכה'[12]: כי זה עקר שעשוע עולם הבא – להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך, וזה בחינת הלכות שזוכין ללמד, בפרט מי שזוכה לחדש בהם – זה בחינת עולם הבא, בחינת[13] כל השונה הלכות בכל יום מבטח לו שהוא בן העולם הבא... וזה בחינת ארבעה צריכין להודות – דהינו תודה, שהם מפרשין במזמור ק"ז, שסים בשם: "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'", חסדי ה' – זה בחינת הלכות... חסדי דוד – שהלכה כמותו בכל מקום[14] הינו כנזכר לעיל על הפסוק "נזכירה דודיך מיין" מיינה של תורה, כגון הלכות.
כן מקבל אצלנו מגדולי תלמידי רבנו זצ"ל שהוסיפו על המדרש רבה של "נגילה ונשמחה בך" – "בך רבנו נגילה", כי באמת אנו צריכין לידע שכל חיותנו וכל התחזקותנו הוא בכח וזכות הצדיקים האמתיים זצ"ל – בכלל, ובכח וזכות זקנינו זצ"ל הנחל נובע מקור חכמה – בפרט, שאמר[15]: וואס קלעקט דען אייער תשובה איך טיע שוין תשובה פאר אייסרעט ווייגין איר זאלט מיר ניר ציא בריינגען וואפנע מיט ציגעל אין איך וועל שוין אויף בויען בנינים דקדשה. וחזק אותנו בכל מיני התחזקות מיט (=עם) אין שום יאוש בעולם כלל וכו' וכו', כמבאר כל הנ"ל בספריו הקדושים[16], וכמובא בהקדמה של תקון הכללי הקדוש: "והזהיר מאד לבל יתפחד", וכן, "ושוב אל ידאג כלל", שאך בשביל המלים הקדושות הללו – כדאי לשמח עד מאה ועשרים שנה בהתקרבותנו אליו ז"ל. ובפרט שזכינו לאלפי אלפים דבורי התחזקות והתעוררות מלא קדושה ודעת ואמת לאמתו.
ובכן אנו מברכים אתכם שתזכו עם כלנו ועם כל ישראל, להרגיש את הדבורים הללו היוצאים מקירות לבבי, אפשר אזכה להיות מגלגלין זכות על ידי זכאי – שאזכה גם אנכי להתחדש עצמי בעבודתו יתברך שמו ובהתקרבות לרבנו הקדוש זצ"ל, ובפרט כעת שאחד בניסן נולד רבנו הקדוש זצ"ל, בודאי כדאי לדבר מגדלתו ומקדשתו.
אביך ואמך, נתן וטאבא בארסקי
[9] פיוט של מוסף לפרשת החודש.
[10] תהלים קנ, ו.
[11] פרשה א'.
[12] ליקוטי מוהר"ן ח"ב ב.
[13] נדה עג.
[14] סנהדרין צג:
[15] שיחות הר"ן רצג: שמעתי שפעם אחת אמר לאנשיו: מה לכם לחשוב מחשבות, אין אתם צריכים, כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בניינים נפלאים ונוראים (כלומר, שאנו צריכין רק לעסוק בעבודת ה' בפשיטות בתורה ובתפלה ומצוות, והוא עושה בזה מה שעושה) "איר דארפט נאר צו טראגן שטיינער און וואפנע און איך באווע דער פון בניינים" (ומשך הרבה תיבת בניינים, כמפליג בשבח נפלאות תפארת הבניינים הנוראים שבונה מזה).
[16] עי' ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה עח. ואפילו מי שהוא, חס ושלום, במדרגה התחתונה לגמרי, חס ושלום, רחמנא לצלן אפילו אם מונח בשאול תחתיות, רחמנא לצלן אף על פי כן אל יתייאש עצמו, ויקיים ''מבטן שאול שוועתי'', ויחזיק עצמו במה שיוכל, כי גם הוא יכול לחזור ולשוב ולקבל חיות מהתורה על ידי הצדיק הנ''ל, והעיקר לחזק עצמו בכל מה שאפשר [כי אין שום יאוש בעולם כלל (ואמר אז בזה הלשון קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין) ומשך מאוד אלו התיבות אין יאוש וכו' ואמרם בכח גדול ובעמקות נפלא ונורא מאד, כדי להורות ולרמז לכל אחד ואחד לדורות שלא יתייאש בשום אופן בעולם, אפילו אם יעבור עליו מה] ואיך שהוא, אפילו אם נפל למקום שנפל, רחמנא לצלן – מאחר שמחזק עצמו במה שהוא, עדין יש לו תקוה לשוב ולחזור אליו יתברך וכו'.