וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת מט.): 'תְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן', כִּי הַנְּפִיחָה הוּא מִפְּסֹלֶת הַמַּאֲכָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁהוּא קִיא צוֹאָה, וּמִשָּׁם יוֹצֵא הָרוּחַ שֶׁל הַנְּפִיחָה, שֶׁכָּל זֶה הֵפֶךְ קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ חַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים שֶׁהוּא בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁהוֹכִיחַ הַנָּבִיא אֶת חִירָם מֶלֶךְ צוֹר עַל גֹּדֶל גֵּאוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל כח, ב): "יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ" וְכוּ', וְאָמַר לוֹ אָז בְּתוֹכַחְתּוֹ (שָׁם ג):: "מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ הַכָּבוֹד הַזֶּה יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁתִּתְגָּאֶה וְעָשִׂיתִי בְּךָ מְלֶאכֶת תֻּפִּים וּנְקָבִים הַמּוֹצִיאִין רוּחַ כְּקוֹל זֶמֶר כְּתוֹף, וּבָם הָיָה לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן'; עַד כַּאן לְשׁוֹן רַשִׁ"י זַ"ל. כִּי עִקַּר מְלֶאכֶת תֻּפִּים וּנְקָבִים, שֶׁמִּשָּׁם רוּחַ הַנְּפִיחָה - נִמְשָׁךְ מִגֵּאוּת שֶׁהוּא רוּחַ גְּבֹהָה קִיא צוֹאָה עֲבוֹדָה־זָרָה, כַּנַּ"ל. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַיֵּשׁוּת וְהַפְּסֹלֶת סִרָחוֹן וְטִנּוּף כָּזֶה, רֵיחַ רָע כָּזֶה, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יָבִין וְיִרְאֶה שִׁפְלוּתוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה לְהִתְגָּאוֹת, מֵאַחַר שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ סֵרָחוֹן כָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עוֹד בְּהָעִנְיָן הַנַּ"ל עַל פָּסוּק: "מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ" הַנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'בְּזֹאת הִשְׁוִיתִיךָ לוֹ וְלֹא בְּאַחֶרֶת, וּבְךָ נִסְתַּכַּלְתִּי וּבָרָאתִי תֻּפִּים וּנְקָבִים בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן'. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר עִנְיָן זֶה נִמְשָׁךְ מִגַּסּוּת הָרוּחַ, עַל־כֵּן תְּפִלִּין שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִזֶּה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין גּוּף נָקִי וְכוּ' וְכַנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁבְּסוֹף הַנְּבוּאָה הַנַּ"ל עַל צוֹר וְצִידוֹן שֶׁמּוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל גַּאֲוָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בָּעִנְיָן, מְסַיֵּם שָׁם בִּישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל: "וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה לְיַעֲקֹב נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי בְּחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, הוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה וּשִׁפְלוּת הֵפֶךְ הַגַּאֲוָה. וְעַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה, וְכַנַּ"ל.