עַל־פִּי הַתּוֹרָה 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְכוּ'' (בְּסִימָן לד לִקּוּטֵי חֵלֶק א'), עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה.
מְבֹאָר שָׁם עִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא לְקַשֵּׁר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צַדִּיק מוֹשֵׁל' אֶל הַלֵּב, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, לְעוֹרֵר לִבּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן צְרִיכִין לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְכוּ', וְכֵן צְרִיכִין לְדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, הַכֹּל כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל" (שְׁמוּאֵל־ב כג, ג) לְקַשְּׁרוֹ אֶל הַלֵּב, לְהָאִיר בְּחִינַת "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת" (תְּהִלִּים מט, ד) לְתוֹךְ בְּחִינַת "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת", כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב, עָרְלַת לֵב, שֶׁהֵם כָּל הָאֲהָבוֹת רָעוֹת, אֲהָבוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי שָׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֶרְפוֹת לֵב, כִּי "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" וְכוּ' (מִשְׁלֵי י, יב); עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וּמְבֹאָר שָׁם בִּתְחִלָּתוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן הַתְּפִלָּה, עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ג' מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם מֵעִנְיַן הַתְּפִלָּה: שֶׁהוּא כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע עַל־יְדֵי כְּלֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים א, יא): "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" וְכוּ', וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַדִּיק הֵם בְּוַדַּאי בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלֹאָהּ, לָכֵן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִקְרָא בְּחִינַת 'מְלָאפוּם', לְהוֹרוֹת, שֶׁהַפֶּה שֶׁלּוֹ בִּמְלֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת 'צַדִּיק מוֹשֵׁל' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְלָאפוּם' וְכוּ'. וְזֶהוּ (תְּהִלִּים פא, יא): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ", זֶה בְּחִינַת 'מְלָאפוּם' וְכוּ'. וּמְלָאפוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה עִם וָאו וְכוּ'. וּבְחִינַת מְלָאפוּם יֵשׁ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַלּוּחוֹת וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צַדִּיק מוֹשֵׁל', בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ס, כא): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", וּכְפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דַּיְקָא, בְּחִינַת: "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ ". וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה, בְּחִינַת ' צַדִּיק מוֹשֵׁל ', הוּא לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר הַלֵּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהוּא שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הַנְּקֻדָּה, בְּחִינַת "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת", לְתוֹךְ הַלֵּב, לִבְחִינַת "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֶרְפוֹת לֵב, שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם אֲהָבוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי שָׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: