ו

וְעַל־כֵּן 'רַב אַמֵּי וְרַב אַסֵּי אַף־עַל־גַּב דַּהֲוֵי לְהוּ תְּלֵיסָר בֵּי כְּנִשְׁתָּא, לָא הֲווּ מַצְלֵי אֶלָּא הֵיכִי דַּהֲווּ גָּרְסֵי' (בְּרָכוֹת ח.), כִּי (מִשְׁלֵי כח, ט): "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" - "מִשְּׁמֹעַ" דַּיְקָא, כִּי 'שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא', בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כב, יז): "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים - לְהַבְחִין בֵּין הָאֱמֶת הַבָּרוּר וּבֵין הָאֱמֶת שֶׁאֵינוֹ בָּרוּר, מִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין הַשֶּׁקֶר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וּמִי שֶׁ"מֵּסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה" בִּבְחִינָה זֹאת, "גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה", כִּי בְּוַדַּאי לֹא תִּקֵּן הַשְּׁלשָׁה מֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוָה זֹאת שֶׁנִּקְרֵאת 'תּוֹעֵבָה' (וַיִקְרָא יח, כז). וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתוֹ פְּגוּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־ זָרָה, [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן רמה) שֶׁפְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה], שֶׁנִּקְרֵאת 'תּוֹעֵבָה' (דְּבָרִים ז, כו).

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ מְאֹד לִמְצֹא אֶת הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁיִּשְׁמַע מִמֶּנּוּ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.