טז

וְזֶהוּ בְּחִינַת קְטֹרֶת. כִּי "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב" (מִשְׁלֵי כז, ט), הֵפֶךְ תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג, יז): "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'אַשְׁרֵי הָעָם' (סִימָן יג): שֶׁשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב". וְעִקַּר הַקְּטֹרֶת הֵם בְּחִינַת הָרֵיחַ הַקָּדוֹשׁ, זֶה בְּחִינַת הָרֵיחַ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי־זֶה. וְזֶה בְּחִינַת 'קְטֹרֶת מְעַשֶּׁרֶת' (יוֹמָא כו.), הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן. כִּי זֶה הַנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן אֵין לוֹ שׁוּם עֲשִׁירוּת לְעוֹלָם, כִּי הוּא בַּעַל חוֹב תָּמִיד לְתַאֲוָתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, חָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּחִינַת (אָבוֹת ב, ז): 'מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה' וְכוּ', וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, וְהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ד, א): 'אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ', כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה 'צִוִּיתָ צֶדֶק' הַנַּ"ל. וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן זוֹכִין עַל־יְדֵי קְטֹרֶת, בְּחִינַת "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב", בְּחִינַת 'קְטֹרֶת מְעַשֶּׁרֶת', כַּנַּ"ל.