ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · יג

וְזֶה בְּחִינוֹת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה – עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא): עִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, יוּכַל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה לְלַמֵּד שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בָּא מִיִּחוּדָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ’, אָבִיךָ דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא, וְאִמֶּךָ דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל (זוהר יתרו פה. פינחס ריג.), וְיִחוּדָם – עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וְהֶחָכָם יָכוֹל לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת (משלי יא): וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. וְעַל־יְדֵי הַיִּחוּד הַזֶּה נוֹלָד הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁעוֹלֶה הֶחָכָם עִם הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, עַל־יְדֵי־זֶה: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה:

וְנֶפֶשׁ זֶה בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁכָּל אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם, הַבָּאִים לַחֲכַם־הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶהוּ רָצוֹן, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה. בִּבְחִינַת (יחזקאל א): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב: רָצוֹא – בַּעֲלִיּוֹת הַנְּפָשׁוֹת, וָשׁוֹב – בַּחֲזָרַת הַנְּפָשׁוֹת עִם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע, דף קט.): רָצוֹא – דָּא נוּרִיאֵ”ל, וָשׁוֹב – דָּא מט”ט שַׂר הַפָּנִים. נוּרִיאֵ”ל דָּא נוּר דָּלוּק (זוהר בראשית כג: ובתיקונא שבעין) בַּחֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וָשׁוֹב דָּא מ'ט”ט שַׂ’ר הַ’פָּנִים, דְּאִיהוּ רָשִׁים בְּשֵׁם מֹשֶׁה, דְּאִיהוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אַפֵּינוּ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁתַּכֵּךְ הַחֲמִימוּת. וְזֶה: שֶׁכָּכָה גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה (זוהר בהר קיא: פינחס רלא.), שֶׁהוּא מְשַׁכֵּךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב. רָצוֹא דָּא רָצוֹן, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, וָשׁוֹב דָּא מֹשֶׁה, שֶׁמְּקַבֵּל הַתּוֹרָה:

וְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא ט’נ’ת’א’ [טְעָמִים, נְקֻדּוֹת, תַּגִּין, אוֹתִיּוֹת], שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן. וְזֶה שֶׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה בִּבְרֵאשִׁית: תַּמָּן רָאשֵׁי, תַּמָּן בַּת (תקונים, תקון ד, דף יח.). רָאשֵׁי – אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם (שמות ו), שֶׁהָאָבוֹת הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא. תַּמָּן בַּת – דָּא בַּת־ עַיִן. נִמְצָא, כְּשֶׁחָכָם מֵבִיא תּוֹרָה כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁמֵּבִיא כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁל הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כֵּן הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו. כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת – מֵחֲמַת שֶׁמַּכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר כֹּחַ הָרְאוּת מֵחֲמַת הַהַכָּאָה לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר הַנִּרְאֶה בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִים אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה, כִּי הָרְאוּת מֵבִיא אֶת הַדָּבָר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם. אֲבָל כְּשֶׁהַדָּבָר הַנִּרְאֶה הוּא רָחוֹק, אָז קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ כֹּחַ הָרְאוּת לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, מִתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְנִתְעַכֵּר, וְאֵין מַגִּיעַ בְּהַכָּאָה עַל הַדָּבָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין חוֹזֵר הָרְאוּת לָעֵינַיִם, וְאָז אֵין הָעֵינַיִם רוֹאִין, כִּי עִקַּר הָרְאוּת הוּא מֵחֲמַת הַהַכָּאָה.

וְזֶה (תהלים פ): שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה – שֶׁיָּשׁוּב הַבָּטָה שֶׁמַּבִּיט מִשָּׁמַיִם עָלֵינוּ, יָשׁוּב עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, יָשׁוּב הָרְאוּת לְעֵינָיו, וְאָז: וּרְאֵה. כִּי הָרְאִיָּה עַל־יְדֵי הֲשָׁבַת הַהַבָּטָה. וְזֶה בְּחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְהַחַיּוֹת, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחַיִּים. רָצוֹא – בִּבְחִינַת הַבָּטָה מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וָשׁוֹב בִּבְחִינַת הַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה וְנֶחֱזָר לָעֵינַיִם וְנִצְטַיֵּר בָּעֵינַיִם, כִּי הָעֵינַיִם הֵם כְּמַרְאָה לְטוּשָׁה, שֶׁנִּתְרָאֶה בָּהֶם כָּל דָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל הַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל הָרְאוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ הָרְאוּת נֶחֱזָר לְעֵינָיו, וְנִתְרָאִים וְנִצְטַיְּרִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינָיו.

אֲבָל הָעַכּוּ”ם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, הֵם רְחוֹקִים מֵהַשְׁגָּחָתוֹ, וְהַשְׁגָּחָתוֹ אֵין מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם בְּהַכָּאָה. נִמְצָא, הַשְׁגָּחָתוֹ עַל הָעַכּוּ”ם בַּחֲצִי הָרְאוּת, בִּבְחִינַת רָצוֹא, וְעָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת:

וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי הֶחָכָם, שֶׁלּוֹקֵחַ הַנְּפָשׁוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, נִתְתַּקְּנוּ שְׁנֵי הַמֶּרְכָּבוֹת.

כִּי יֵשׁ אַרְבַּע חַיּוֹת בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, וְכִסֵּא, וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. אַרְיֵה שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת (שיר־השירים ה): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי. מוֹרִי זֶה בְּחִינַת מָרַת נָפֶשׁ (שמואל–א א), בְּחִינַת (מלכים–ב ד): וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ. זֶה בְּחִינוֹת פְּגַם הַנֶּפֶשׁ, פְּגַם הָרָצוֹן. כְּשֶׁרוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם לַחֲכַם הַדּוֹר עִם נַפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹ, וַחֲכַם הַדּוֹר לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְלוֹקֵט אוֹתָם אֶחָד לְאֶחָד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְאָז מְלַקֵּט גַּם כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְיֵה – לְשׁוֹן לֶקֶט, שֶׁמְּלַקֵּט מָרַת הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ פְּגַם הַנֶּפֶשׁ, עִם בְּשָׂמִי – עִם הָרָצוֹן הַטּוֹב, שֶׁמַּעֲלֶה רֵיחַ טוֹב.

וּבְחִינַת שׁוֹר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, זֶה הָאוֹר הַמְצֻחְצָח שֶׁנִּתּוֹסֵף בַּנֶּפֶשׁ מֵחֲמַת הַקִּבּוּץ, שֶׁנִּתְקַבֵּץ פִּזּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ, וְאָז מֵאִיר הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁהָרָצוֹן אֵין מֵאִיר, אָז הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת: וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה. כִּי עִקַּר הָרָעָב – מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד:): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן – מִכָּאן שֶׁהַסּוּמָא אֵינוֹ שָׂבֵעַ. כִּי עִקַּר הַשּׂבַע – מֵחֲמַת הָאוֹר שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, אֵין נִתְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹ, כִּי טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ (קהלת ו). וּכְשֶׁמְּצַחְצֵחַ נַפְשׁוֹ בְּצַחְצְחוֹת הָאוֹר, אֲזַי: וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב (תהלים קז), בִּבְחִינַת (ישעיה נח): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹר – לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, בְּחִינַת: מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ.

וְנֶשֶׁר שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, זֶה הַחִדּוּשׁ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַנֶּפֶשׁ בַּעֲלִיָּתָהּ בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה בְּחִינַת נֶשֶׁר – תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי (תהלים קג).

וְאָדָם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. כִּי הָאָדָם בְּחִינוֹת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בהקדמת הזוהר דף יג:): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ – עַתִּירֵי, כִּדְמוּתֵנוּ – מִסְכְּנֵי. וּכְשֶׁנִּתְלַקְּטוּ הַנְּפָשׁוֹת, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת אָדָם, נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, בִּבְחִינַת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי:

וְאוֹפַנִּים הֵן הַגּוּפִין, כִּי עִקַּר פְּעֻלּוֹתֵיהֶן שֶׁל הַגּוּפִין אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִיּוּת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ מַרְאָה פְּעֻלּוֹתֶיהָ עַל־יְדֵי אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְאֵין לַגּוּף שׁוּם תְּנוּעָה עַצְמִית, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ:

וְכִסֵּא שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ הוּא נֶפֶשׁ הֶחָכָם שֶׁנִּתְכַּסָּה, בִּבְחִינַת (משלי ג): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (סוֹטָה ד:) מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנֶּפֶשׁ הֶחָכָם הוּא יָקָר, הוּא נִתְכַּסֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין אֶצְלָהּ:

וְהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶחָכָם, כִּי גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב (משלי יט).

וְיֵשׁ אַרְבַּע חַיּוֹת בַּתּוֹרָה: אַרְיֵה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֹז, וּמֶה עָז מֵאֲרִי (שופטים יד). וְשׁוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת (משלי ח): בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְנֶשֶׁר שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, בִּבְחִינַת: תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר. וְאָדָם שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, וְיֵשׁ בָּהּ קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי. וְכִסֵּא שֶׁבִּבְחִינַת תּוֹרָה, הֵם דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין (פסחים קיט, ועי' זוהר בהעלותך קנב.), וְהֵם מְכַסִּים אֶת עַצְמָן בְּסִפּוּרֵי הַתּוֹרָה. וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הוּא עַתִּיק יוֹמִין, בִּבְחִינַת (דניאל ז): וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב. וְאוֹפַנִּים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת:

וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בְּתַעֲנִית (דף כג:) מַעֲשֶׂה דְּרַבִּי יוֹנָה: כַּד הֲוָה אִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, אֲמַר: אֵזִיל וְאַיְתִי בְּזוּזָא עִבּוּרָא. וַהֲוֵי קָאֵי בְּאַתְרָא עֲמִיקֵי, בְּאַתְרָא צְנִיעָא, מִכְסֵי שַׂקָּא, וְעַל־ יְדֵי־זֶה וְאָתֵי מִטְרָא.

כַּד הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא – הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. אֲמַר אֵזִיל וְאַיְתִי בְּזוּזָא עִבּוּרָא – עִיבּוּר זֶה בְּחִינַת ע"ב רי"ו. ע”ב הוּא שִׁכּוּךְ, רי”ו זֶה בְּחִינַת חֲמִימוּת. בְּזוּזָא זֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ דַּאֲזַל לְשַׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. וַהֲוָה קָאֵי בְּאַתְרָא עֲמִיקֵי – עַל־יְדֵי שֶׁשִּׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן זָכָה לְאַתְרָא עֲמִיקֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמַרְאֵה הַחַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (שבועות ו:). וְחֶסֶד הוּא אוֹר יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. וְעַל־יְדֵי הַחֶסֶד זָכָה לְבִנְיַן הַבַּיִת, לִבְחִינַת שֵׂכֶל כַּנַּ”ל.

וְזֶה: אַתְרָא צְנִיעָא, שֶׁהוּא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא): וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. וַהֲוָה מִכְסֵי שַׂקָּא – זֶה בְּחִינַת לְקִיחַת הַנְּפָשׁוֹת לְהַעֲלוֹת אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. וּכְלָלִיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם שַׂק, כִּי הֵם מִתְעַדְּנִים מִשַּׁקְיָא דְּנַחֲלָא, בִּבְחִינַת: וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְאָתֵי מִטְרָא – שֶׁהִמְשִׁיךְ תּוֹרָה, בִּבְחִינַת: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה:

אַךְ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר חָכָם כָּזֶה, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיְּקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וְיַעֲלֶה אוֹתָם, וְיוֹרֵד עִמָּהֶם תּוֹרָה. כִּי גַּם הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בְּשֵׂכֶל אֶחָד, כִּי הֵם שְׁנֵי שְׂכָלִים: מַה שֶּׁמְּקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת הוּא שֵׂכֶל אֶחָד, וּמַה שֶּׁמַּעֲלֶה אוֹתָם וּמוֹרִיד עֹז מִבְטֶחָה הוּא שֵׂכֶל אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהַשְּׁנֵי שִׁינִין הֵם הַשְּׁנֵי שְׂכָלִים:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אִשְׁתָּעוּ לִי נְחוּתֵי יַמָּא: בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי, וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי. זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בְּאֹרְחָא וּדְלֵינַן גַּלָּא, עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכוֹכָבָא זוּטָא, דַּהֲוֵי כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוָא בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא, וְאִי דְּלֵינַן טְפֵי הֲוָה מַקְלִינַן מֵהַבְלָא. וְרָמְיָא לָהּ גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: מִי שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא דְּלָא שַׁטְפִית, וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ. אָמְרָה לָהּ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, דַּאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאוֹתִי לֹא תִירְאוּ נְאֻם ה’ וְכוּ’:

רַשְׁבַּ”ם:

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא וְכוּ’. מִשּׁוּם דְּקָאָמְרִינַן בְּסָמוּךְ, וְרָמָא גַּלָּא קָלָא לְחַבְרֵהּ, אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דְּמִשְּׁלשׁ־מֵאוֹת פַּרְסֵי שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ: דְּלֵינַן גַּלָּא. יוֹתֵר מִשִּׁעוּר גָּבְהוֹ הִשְׁלִיכָנוּ לְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ; אִי נָמֵי, הַבְלָא דְּרָקִיעַ נְפִישׁ עַד מַהֲלָךְ קָרוֹב לְת”ק שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ מִן הָרָקִיעַ לָאָרֶץ: מַרְבַּעְתָּא. שְׁכִיבָא: דְּכוֹכָבָא זוּטָא. כּוֹכָב קָטָן שֶׁבִּקְּטַנִּים: בִּזְרָא. בֵּית זֶרַע אַרְבָּעִים כּוֹר שֶׁל חַרְדָּל, דִּנְפִישֵׁי מִכָּל שְׁאָר זְרָעִים: מַקְלִינַן מֵהַבְלָא. נִשְׂרָפִין מֵחֹם הַכּוֹכָב: וְרָמָא לֵהּ גַּלָּא. נָתַן קוֹלוֹ, כְּלוֹמַר, צָעַק, כְּדֻגְמַת תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל וְגוֹ’, וְשֶׁמָּא הַמַּלְאָכִים הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֵם הֵם: שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא וְכוּ’. מִפְּנֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ כָּל כָּךְ, הָיָה סָבוּר שֶׁיָּצָא חוּץ לִשְׂפַת הַיָּם וְשָׁטַף אֶת הָעוֹלָם: וְנִחַרְבֵהּ. מִפְּנֵי עֲווֹן הַדּוֹר: אָמַר לֵהּ. גַּלָּא לְחַבְרֵהּ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְמָרָךְ וְכוּ’. כְּלוֹמַר, אֵין לִי רְשׁוּת לָצֵאת: כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא. כִּמְלֹא רֹחַב הַחוּט אֵינִי יָכוֹל לָצֵאת חוּץ מִן הַחוֹל: שֶׁנֶּאֱמַר הַאוֹתִי לֹא תִירְאוּ. תַּלְמוּדָא קָאָמַר:

נְחוּתֵי יַמָּא, הַיְנוּ מַמְשִׁיכֵי יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא לְזֶה הָעוֹלָם. בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי – שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁין הַנַּ"ל. וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁין שְׁנִיָּה הַנַּ”ל. (הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַשְּׂכָלִים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַעֲלָאַת הַנְּפָשׁוֹת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי הַשְּׂכָלִים שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא חֲכַם הָאֱמֶת, הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי שִׁינִין כַּנַּ”ל). וְהַגַּלִּים הֵם הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים, שֶׁהִיא בַּת אֲבָהָן (כמו שדרשו רז”ל סנהדרין צד:)

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא – אֵלּוּ הַחֲכָמִים, שֶׁהֵם בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא, הַיְנוּ מְחַבְּרִים כָּל הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי – שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁין אַחַת. וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי – הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת, זֶה בְּחִינַת שִׁין אַחֶרֶת. זִמְנָא חֲדָא אַזְלִינַן בְּאֹרְחָא – הַיְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לְעוֹרֵר זִוּוּג, הַנִּקְרָא אֹרַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט): אָרְחִי וְרִבְעִי. וּדְלֵינַן גַּלָּא – הַיְנוּ שֶׁדְּלֵינַן הַנְּפָשׁוֹת לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם. עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכוֹכָבָא זוּטָא – הַיְנוּ שֶׁגָּרַמְנוּ זִוּוּגָא עִלָּאָה.

מַרְבַּעְתָּא זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָרְחִי וְרִבְעִי. שְׁכִינְתָּא נִקְרֵאת בִּשְׁעַת זִוּוּג כּוֹכָבָא זוּטָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק דף קצא.): אִתְעֲבִידַת נְקֻדָּה זְעֵירָא מִגּוֹ רְחִימְתָּא, כְּדֵין אִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ, עַיֵּן שָׁם. וַהֲוָה כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוָא בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא – כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פינחס דף רמט:): הַאי חַיָּה, כַּד אִתְעַבְּרָא, אִסְתַּתְּמַת וְלָא יְכֵילַת לְאוֹלָדָא, עַד דְּאַתְיָא נָחָשׁ וְנָשֵׁךְ בְּעֶרְיָתָא, כְּדֵין אִתְפַּתְּחַת וְנָפֵק מִנַּהּ דְּמָא, וְהִיא שָׁתֵית לִדְמָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל דְּנָפֵק מִנַּהּ מֵחֲמַת הַנְּשִׁיכָה בְּבֵית הַזֶּרַע. בִּזְרָא – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: בֵּית זֶרַע. וְאַחַר־כָּךְ אוֹלִידַת, וְהַתּוֹלָדָה הַזֹּאת הִיא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא הוֹלֶכֶת דֶּרֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁאָר חֵיוָתָא, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים, עֲשָׂרָה לְכָל סְטַר, כַּמּוּבָא שָׁם (בדף הנ”ל). וְזֶה בְּחִינַת אַרְבְּעִין גְּרִיוָא, בְּחִינַת אַרְבְּעִין חֵיוָתָא, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל הַתּוֹרָה:

וְאִי דְּלֵינַן טְפֵי הֲוָה מַקְלִינַן מֵהַבְלָא – כִּי יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְכוּ' (קהלת ח). וְעַל־יְדֵי הַהֶבֶל הַזֶּה רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ, שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. וְאִי דְּלֵינַן הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, אֲזַי בְּוַדַּאי הֲוָה מַקְלִינַן, לְשׁוֹן קוּלָא. מֵהַבְלָא, מֵהֶבֶל הַזֶּה, וְלֹא הָיָה הֶבֶל הַזֶּה כָּל־כָּךְ קָשֶׁה עַל הָעוֹלָם.

וְרָמְיָא גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי מִי שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא דְּלָא שַׁטְפִיתֵהּ, וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ – הַיְנוּ כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת חוֹזְרִים מֵעִבּוּר הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַכְּלָלִיּוּת נִתּוֹסֵף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וְאָז מְעוֹרְרִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה וּמַזְכִּירִין זֶה אֶת זֶה: אָחִי, שֶׁמָּא שָׁבַקְתָּ אֵיזֶה מִדָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעֲדַיִן הִיא מוֹשֶׁלֶת עָלֶיךָ, וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ,

וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ – הַיְנוּ אֲסַיַּע לְךָ לְכַלּוֹת אֶת הַמִּדָּה הַזֹּאת מִמְּךָ. וְהֵשִׁיב לוֹ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ – שֶׁהוּא הֶחָכָם הַנַּ"ל, רְאֵה כַּמָּה כֹּחוֹ גָּדוֹל, דַּאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ כִּמְלֹא רֹחַב הַחוּט לֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת חוּץ מִן הַחוֹל. פֵּרוּשׁ: אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי, שֶׁמָּא שָׁבַקְתִּי מִדָּה בָּעוֹלָם, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתִּי אוֹתָהּ, תֵּדַע חֲבֶרְתִּי, שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מְשֻׁקָּע בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצָאתִי מִן הַחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּט. וּבְוַדַּאי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה כָּזֹאת, בְּוַדַּאי לֵית דְּעָבַר – הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא לִבְחִינוֹת עִבּוּר הַנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, הַיְנוּ כֹּחַ הֶחָכָם, שֶׁכָּל־כָּךְ כֹּחוֹ חָזָק, שֶׁאֲפִלּוּ נֶפֶשׁ שֶׁלִּי הֶעֱלָה בְּעִבּוּר:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אַשְׁרֵי הָעָם – זֶה בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה. יֹדְעֵי תְרוּעָה – זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. ה’ – זֶה בְּחִינַת הֲוָיוֹת, בְּחִינַת חֲסָדִים. בְּאוֹר פָּנֶיךָ – זֶה הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. יְהַלֵּכוּן – אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, בְּחִינַת מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ:

עוֹד מָצָאתִי כְּתַב־יַד רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁשַּׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, אַךְ מָצָאתִי רַק קְצֵה הַנְּיָר, וְלֹא נִכְתַּב שָׁם רַק סוֹפוֹ שֶׁל עִנְיָן, וְחָסֵר הַתְחָלַת הָעִנְיָן. וְזֶהוּ:

הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה טנת”א כַּנַּ”ל, כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו, זֶה בְּחִינַת לְקִיטַת הַנְּפָשׁוֹת כֻּלָּם, בִּבְחִינַת: לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם כַּנַּ”ל, כִּי פִי ד’ דִּבֵּר – כָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי רוּחַ נְדִיבָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא פִּי ד’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה: עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל.

וּמוּבָן הַדָּבָר, שֶׁמֵּבִיא הַמִּקְרָא: וְנִגְלָה כְבוֹד ה’ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה’ דִּבֵּר. וּמְבָאֵר כָּל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בְּפָסוּק זֶה, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חָסֵר פֵּרוּשׁ רֵישָׁא דִּקְרָא.