מח

וְעַל־כֵּן נִזְהַר יַעֲקֹב מְאֹד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל־כֵּן אָמַר כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף 'שַׁלְּחֵנִי', כִּי אִם הָיָה נוֹלַד בִּנְיָמִין בְּחוּץ־לָאָרֶץ, לֹא הָיָה יָכֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וַיֵּצֵא קנח:), כִּי בִּנְיָמִין שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה, גָּמַר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כִּי עַל יָדוֹ נִמְשַׁךְ הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם לִמְקוֹם זֶה הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הוּא הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְכַנַּ"ל (אוֹת מג). אֲבָל אִם הָיָה נוֹלַד, חַס וְשָׁלוֹם בְּמָקוֹם הַטָּמֵא שֶׁהוּא חוּץ־לָאָרֶץ בְּבֵית לָבָן, הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, נִמְשַׁךְ הַשִּׂמְחָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל מִינֵי שְׂמָחוֹת שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂחוֹק הַכְּסִיל, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת ב, ב): "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁים (תְּהִלִּים לה, יט): "אַל יִשְׂמְחוּ אוֹיְבַי לִי", "אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי" (שָׁם כה, ב), וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל־כֵּן נִזְהַר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי הוֹלָדַת בִּנְיָמִין, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַשִּׂמְחָה לִמְקוֹמָהּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם אָנוּ יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה גַּם עַתָּה בַּגָּלוּת לְחוּץ־לָאָרֶץ. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִין לְשָׁם - הֵם מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט (מְגִלָּה כט.), וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְכַנַּ"ל: