נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא בְּשַׁחֲרִית כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אוֹר יוֹם, כַּנַּ"ל. וְהַיּוֹם הוֹלֵךְ וּמֵאִיר בְּתָקְפּוֹ עַד נְכוֹן הַיּוֹם, שֶׁהוּא עַד חֲצוֹת. וְאַחַר־כָּךְ מַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב וְהוֹלֵךְ הָאוֹר וְנִתְמַעֵט, וְאָז נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, שֶׁהֵם הַמֹּחִין, וְאָז רוֹצִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָם הוּא כְּשֶׁאוֹר הַנֹּעַם מִתְמַעֵט. כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם, בִּשְׁלֵמוּת, אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם סָפֵק וּמַחֲלֹקֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים כְּלָל, כִּי יוֹדְעִין כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַהֲלָכוֹת עַל בֻּרְיָן מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין בִּשְׁלֵמוּת. רַק כְּשֶׁהַמֹּחִין מַתְחִילִין לְהִתְמַעֵט שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב (יִרְמְיָה ו, ד), אָז נֶאֱחָזִין סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּמַחֲלֹקֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים. וּכְשֶׁאֵין מְתַקְּנִים וּמַמְתִּיקִין אוֹתָם - מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַקִּלְקוּלִים וְכָל הַפְּגָמִים, חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֶהוּ בְּחִינַת חֵטְא הָעֵגֶל עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב (תַּנְחוּמָא כִּי תִשָּׂא כא), שֶׁהָיָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לב, א): "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת פט.): "כִּי בָּא שֵׁשׁ" וְכוּ'. כִּי הָעֵרֶב רַב הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חוֹבְלִים, מִבְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הַפְּגוּמִים בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הָיוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהִיא תַּכְלִית הַזֻּהֲמָא שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, וְהֵם הָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי נְעִימַת הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשְׁכוּ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם". אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ פְּגוּמִים בְּיוֹתֵר מְאֹד, עַל־כֵּן לֹא דַּי שֶׁלֹּא נִתְתַּקְּנוּ, אַף גַּם פָּגְמוּ אֶת הַנְּעִימִים עַד שֶׁהִטְעוּ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱטִיאוּם חֲטָאָה גְּדוֹלָה בָּעֵגֶל.
וְכָל זֶה הָיָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם דַּיְקָא, כִּי 'בָּא שֵׁשׁ' כַּנַּ"ל. כִּי אָז עִקַּר הַתְחָלַת יְנִיקַת הַחוֹבְלִים, מֵחֲמַת שֶׁאוֹר יוֹם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת נֹעַם מַתְחִיל לְהִתְמַעֵט וּלְהִתְעַלֵּם, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן תִּקֵּן יִצְחָק תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁזְּמַנָּהּ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כְּדֵי לְהַמְתִּיק בְּחִינַת הַחוֹבְלִים, לְבַטֵּל מֵהֶם אֲחִיזַת הָרַע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַנְּעִימִים, אַדְּרַבָּא! הַנְּעִימִים יְתַקְּנוּ אוֹתָם וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יִצְחָק דַּיְקָא תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי יִצְחָק הוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ הוּא עַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין יוֹתֵר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - הֵם מְגַדְּלִין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִצְחָק הוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי אַבְרָהָם הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, רַק יִצְחָק הוּא הָרִאשׁוֹן בָּזֶה. וְעַל־כֵּן אָז עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַחוֹבְלִים לָבוֹא וְלִנְפֹּל בַּנְּעִימִים, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁכְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז בָּאִים הַחוֹבְלִים לִפֹּל בַּנְּעִימִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּבִפְרָט עַתָּה שֶׁהָיְתָה הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל זֶה הָיוּ מְצַפִּים כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים בְּחִינַת חוֹבְלִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם, מָתַי תִּהְיֶה הוֹלָדָה כָּזֹאת שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְתַּקֵּן [כִּי פְּגַם הַחוֹבְלִים הִתְחִיל מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ מִזֶּה בְּהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם עַיֵּן שָׁם בַּהֲלָכָה ב']. עַל־כֵּן הָיָה יִצְחָק תֹּקֶף הַדִּין, מֵחֲמַת שֶׁבּוֹ רָצוּ לְהִתְאַחֵז הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים. עַל־כֵּן תִּקֵּן יִצְחָק דַּיְקָא תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁהִיא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁאָז מַתְחִיל יְנִיקַת הַחוֹבְלִים כַּנַּ"ל. כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים מֵחֲמַת שֶׁהוּא הָיָה הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז בָּאִים הַחוֹבְלִים, לְהִתְתַּקֵּן. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהַמְתִּיקָם וּלְתַקְּנָם שֶׁלֹּא יִפְגְּמוּ אֶת הַנְּעִימִים יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל: