לז

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הָרַעַשׁ וְהַפַּחַד וְהַמּוֹרָא הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שׁוֹפְטִים ה, ד): "אֶרֶץ רָעֲשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ". וּכְתִיב (תְּהִלִּים יח, ח): "וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יט, טז): "וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד וְכוּ', וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם" וְכוּ', הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ צִמְצוּמִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים לְצַמְצֵם אוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְהַצִּמְצוּמִים הֵם בְּחִינַת דִּינִים, עַל־כֵּן הָיָה אָז כָּל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה, עַד שֶׁסָּבְרוּ, שֶׁהָעוֹלָם נֶחֱרָב, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (זְבָחִים קטז.), כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה קָשֶׁה אָז מְאֹד לְצַמְצֵם אוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּזֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁיָּצְאוּ נִשְׁמָתָן אָז. אַךְ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם טַל שֶׁל תְּחִיָּה כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (שבת פח:) עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים סח, י) "גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים". הַיְנוּ שֶׁהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאָז יִתְתַּקְּנוּ הַכֹּל, וִיקַבְּלוּ כָּל אֶחָד אוֹר הָאֵין סוֹף בְּהַדְרָגָה כְּפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִקַּר נְעִימוּת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְאָז יְקֻיַּם (זְכַרְיָה יד, ז): "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִנְחָה שֶׁהִיא לְעֵת עֶרֶב, וּמִשָּׁם הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם: