ז

וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְקַבֵּל כָּל כֹּחוֹ מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת 'אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם' (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק ג), כִּי דַּיְקָא עֲלֵיהֶם נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְאָז הַצַּדִּיק מִתְגַּבֵּר בְּהַשָּׂגוֹתָיו הָעֲצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה בְּחִינַת אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה וְכוּ'. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִכָּל הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם הֵפֶךְ חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם נִקְרָאִים כְּסִילוּת נֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, כִּי נִמְשָׁכִין מִטִּפְּשׁוּת הַלֵּב מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת מֵעָרְלַת לֵב וְכוּ'. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל קִיּוּמֵנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ, וְאָנוּ צְרִיכִין רַק לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', וְאָז הַצַּדִּיק, (תְּהִלִּים יט, ו): "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" הַזֶּה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לֵילֵךְ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ נְזוּפִים. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא מוֹרֶה דֶּרֶךְ לַשָּׁבִים: