כִּי עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הֵם עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּנַּ"ל, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁדַּיְקָא אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אוֹתוֹ מִזֶּה הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר לְכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן של): 'אִם הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לַעֲבֹד אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ - לֹא הָיָה צָרִיךְ אוֹתְךָ' וְכוּ'. אֲבָל זֶה יָדוּעַ, שֶׁקָּשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד לְהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי הַיֵּצֶר־הָרָע מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד, וּבִפְרָט עַל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב.) עַל פָּסוּק (יוֹאֵל ב, כ): "כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" - שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בִּגְדוֹלִים וְכוּ'. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּעַ מִלְּעֵלָּא, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב מא, ג): "מִי הִקְדִּימַנִי וָאֲשַׁלֵּם", וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה עַל כָּל פָּנִים.
וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל אֵיךְ הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא - זֶהוּ נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת קְרִיאַת־שְׁמַע הֲלָכָה ה). וְעַל־כֵּן יָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּל הִתְעוֹרְרוּת וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל כָּל אָדָם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְכַמּוּבָא הַרְבֵּה בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְבַקֵּשׁ מִיִּשְׂרָאֵל 'פִּתְחוּ לִי כְּמַחַט סִדְקִית וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם' וְכוּ' (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ה, ג). כִּי תֵּכֶף שֶׁהָאָדָם מִתְעוֹרֵר בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת כָּל שֶׁהוּא - מִתְעוֹרֵר תֵּכֶף אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא הַרְבֵּה, כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ (שַׁבָּת קד.). וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְעוֹרֵר עוֹד, וּכְמוֹ כֵן נִמְשָׁךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא יוֹתֵר וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַיִּחוּדִים הַנַּעֲשִׂים מִכָּל הַתְּפִלּוֹת וְהָעֲבוֹדוֹת שֶׁהוּא מַה שֶּׁמִּתְיַחֵד אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא עִם אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְכוּ' כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת.
וְזֶה הִשִּׂיג אָז יַעֲקֹב כְּשֶׁפָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְכַמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין צא:), שֶׁאָמְרוּ: 'וּמַדּוּעַ לֹא עִכְּבוּהוּ כְּשֶׁעָבַר שָׁם', וְהֵשִׁיבוּ: 'אִיהוּ לֹא יָהִיב דַּעְתֵּיהּ לְהִתְפַּלֵּל וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ, אִיהוּ עַד חָרָן אָזִיל, כַּד מָטִי לְשָׁם אָמַר וְכוּ', יְהִיב דַּעְתֵּיהּ לְמֵיהָדַר, וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ וּבָאָה לִקְרָאתוֹ וּפָגַע בַּמָּקוֹם וְכוּ' (סַנְהֶדְרִין צה:). הַיְנוּ כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְהִתְעַכֵּב שָׁם - לֹא רָצוּ לְעַכְּבוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, עַד אֲשֶׁר נָתַן אֶל לִבּוֹ לַחֲזֹר לְשָׁם, וְתֵכֶף נִתְעוֹרֵר אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא לְקָרְבוֹ וּבָא הַמָּקוֹם לִקְרָאתוֹ. וְאָז רָאָה גֹּדֶל עֹצֶם נִפְלְאוֹת עִנְיַן אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וְעִקָּרוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁשָּׁם כָּל הַיִּחוּדִים, כַּיָּדוּעַ. וְאָז הִשִּׂיג בְּעֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ, שֶׁגַּם כָּל הִתְעוֹרְרוּת וְהִתְעוֹרְרוּת מֵעִמְקֵי עִמְקֵי מְקוֹמוֹת הַנְּפוּלִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד - גַּם זֶה יָקָר מְאֹד. וְעַל־כֵּן תִּקֵּן אָז תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן זֶה, כַּנַּ"ל: