וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ וּלְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק א) - שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הָאֲבֵדוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיְתָה הַגְּאֻלָּה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁהַתְּבוּאָה וְכָל הַצְּמָחִים מִתְבַּשְּׁלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יג, ד): "הַיּוֹם אַתֶּם יוֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב". וּכְתִיב (דְּבָרִים טז, א): "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב". כִּי כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁבְּהַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים יֵשׁ בָּהֶם אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲבֵדוֹת כַּנַּ"ל, כִּי הַגָּלוּת הוּא בְּחִינַת אֲבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה נ, ו): "צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי" וְכוּ'. וּכְתִיב (וַיִּקְרָא כו, לח): "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם" וְכוּ'. וְהַגְּאֻלָּה הִיא בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדָה וְתִקּוּנָהּ. וְעַל־כֵּן הָיְתָה הַגְּאֻלָּה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן בִּזְמַן הָאָבִיב דַּיְקָא, כִּי בִּזְמַן הָאָבִיב, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁהַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים מִתְבַּשְּׁלִים, אָז הוּא זְמַן מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת גִּדּוּל כָּל הַצְּמָחִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, שֶׁנֶּעְלָמִין בְּכָל הַצְּמָחִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִין וְעוֹלִין בְּכָל שָׁנָה בְּעֵת צְמִיחָתָם. וְעַל־כֵּן אָז הוּא זְמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁיּוֹצְאִין מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְעוֹשִׂין אָז פֶּסַח בְּכָל שָׁנָה, כִּי אָז דַּיְקָא בִּזְמַן הָאָבִיב עוֹלִין וּמִתְבָּרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהֵם הָאֲבֵדוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (ב, יב יג) כְּשֶׁמְּדַבֵּר מִגְּאֻלַּת מִצְרַיִם: "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ וְכוּ' הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לָךְ" וְכוּ'. כִּי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּזֶה שֶׁהַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁהַצְּמָחִים עוֹלִין מִן הָאָרֶץ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַגְּאֻלָּה בְּשֵׁם 'מְצִיאָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ ט, י): "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ" וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל: