וּלְבָאֵר הָעִנְיָן יוֹתֵר, כִּי גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים בְּכָל שָׁנָה הוּא בִּבְחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת וְכַנַּ"ל. כִּי הָאֲבֵדוֹת הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִדְחוּ לְמָקוֹם שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִדְחוּ עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַפְּשָׂם וּלְבַקְּשָׁם מְאֹד. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו בְּכָל שָׁנָה, מְסַבֵּב סִבּוֹת בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, שֶׁעַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וּמְגַדֵּל הַצְּמָחִים בְּכָל שָׁנָה, שֶׁעִקַּר צְמִיחָתָם וְגִדּוּלָם הוּא כְּפִי בֵּרוּר הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל שֶׁרֻבָּם נֶעְלָמִים בְּהַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים, כַּמּוּבָן מִדְּבָרָיו הַנַּ"ל. כִּי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם בְּפַעַם אַחַת וְלֹא בְּשָׁנָה אַחַת, רַק צְרִיכִין בֵּרוּרִים הַרְבֵּה וְחִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּבְכָל שָׁבוּעַ, וּבְכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה. וְכַמּוּבָן מִזֶּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (עֵץ חַיִּים, שַׁעַר יט, פֶּרֶק א). וּמִשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים בְּכָל שָׁנָה.
וְעַל־כֵּן הֻקְבַּע פֶּסַח בִּזְמַן הָאָבִיב כַּנַּ"ל, כִּי בִּזְמַן הָאָבִיב, שֶׁהַתְּבוּאָה מִתְבַּשֶּׁלֶת בְּאִבֶּיהָ, אָז הוּא זְמַן גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כִּי הַגְּאֻלָּה הוּא בִּבְחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בִּזְמַן הָאָבִיב, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, שֶׁאָז צוֹמְחִין וְעוֹלִין בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנֶּעְלָמִים בְּהַתְּבוּאָה, כִּי כְּפִי צְמִיחַת הַצְּמָחִים מְעַט מְעַט עַד שֶׁעוֹלִין מִן הָאָרֶץ, עַד שֶׁמַּגִּיעִין סָמוּךְ לְבִשּׁוּל, וְאַחַר־כָּךְ מִתְבַּשְּׁלִין לְגַמְרֵי, וְאַחַר־כָּךְ מַגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר, וְאַחַר־כָּךְ זְמַן הָאָסִיף - לֶאֱסֹף הַתְּבוּאָה לְתוֹךְ הַבַּיִת. וּכְמוֹ כֵן מִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין וְצוֹמְחִין הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, וְנִשְׁלָמִין וְנִתְתַּקְּנִין בְּתִקּוּן אַחַר תִּקּוּן, עַד שֶׁנִּגְמָר תִּקּוּנָם שֶׁהוּא בְּעֵת הָאֲסִיפָה אֶל הַבַּיִת.
וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַחִפָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים טז, ג): "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ". הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּרַחֲמָיו דִּלֵּג עַל הַקֵּץ וּגְאָלָם קֹדֶם שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל.
וְעַתָּה עַל־פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר וּמוּבָן הָעִנְיָן לַמַּשְׂכִּיל הֵיטֵב, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתְּבוּאָה בִּזְמַן הָאָבִיב הִיא קְרוֹבָה לִגְמַר בִּשּׁוּלָהּ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא נִתְבַּשְּׁלָה וְנִגְמְרָה לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהֵם הָאֲבֵדוֹת שֶׁבְּהַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים, עֲדַיִן לֹא נִגְמָר תִּקּוּנָם לְגַמְרֵי וְכַנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת, שֶׁכְּבָר נִתְתַּקְּנוּ וְנִמְצְאוּ כַּמָּה אֲבֵדוֹת עַל־יְדֵי גָּלוּתָם רְד"וּ [מָאתַיִם וְעֶשֶׂר] שָׁנָה, אֲבָל לֹא נִגְמַר תִּקּוּנָם לְגַמְרֵי. כִּי הַכֹּל אֶחָד. כִּי תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא כְּפִי מְצִיאַת וְתִקּוּן הָאֲבֵדוֹת שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת, דְּהַיְנוּ לִמְצֹא הָאֲבֵדוֹת וְכַנַּ"ל. וְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁל הַגְּאֻלָּה כְּבָר נִתְתַּקְּנוּ וְנִתְעַלּוּ עַל־יְדֵי מְצִיאַת כַּמָּה אֲבֵדוֹת, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִמְצְאוּ כֻּלָּם וְגַם אוֹתָם שֶׁנִּמְצְאוּ - עֲדַיִן לֹא נִגְמַר תִּקּוּנָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְגַם הַתִּקּוּן לֹא הָיָה עַל יָדָם בְּעַצְמָם, כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִלְּמַעְלָה שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת.
וְזֶה בְּחִינַת חֹדֶשׁ הָאָבִיב מַמָּשׁ, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי אָז בִּזְמַן הָאָבִיב הַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים קְרוֹבִים וּסְמוּכִים מְאֹד לְתִקּוּנָם וּבִשּׁוּלָם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ לְגַמְרֵי. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו דִּלֵּג עַל הַקֵּץ וּגְאָלָם מִיָּד בְּחִפָּזוֹן, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר תִּקּוּנָם לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ' וְכוּ'. כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, לט): "וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהֲמֵהַּ" וְכוּ'.
וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְמָאֵן הַרְבֵּה בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּתוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַפָּרָשָׁה, וּלְבַסּוֹף אָמַר (שָׁם ד, יג): "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ וְלִהְיוֹת גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד וְכוּ'. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה וְיָדַע, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן וַעֲדַיִן הֵם עֲתִידִים לַחֲטֹא הַרְבֵּה, וּמֵחֲמַת זֶה יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה שֶׁלֹּא יַכְנִיסֵם לָאָרֶץ. וְאַחַר־כָּךְ יִהְיֶה נֶחֱרָב הַבַּיִת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, וְלֹא יִהְיֶה נִגְמָר הַתִּקּוּן עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. עַל־כֵּן הָיָה מֵהָרָאוּי שֶׁיִּתְעַכְּבוּ שָׁם עוֹד עַד שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר תִּקּוּנָם בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הָיְתָה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת.
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יָדַע בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, ו): "מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד אֲפִלּוּ כְּרֶגַע, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְהֲרוּ לְגַמְרֵי, וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַהֶכְרֵחַ לְגָאֳלָם מִיָּד דַּיְקָא, כִּי אִם יִתְמַהְמְהוּ עוֹד, יִהְיוּ נִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים שָׁם בְּמִצְרַיִם, כַּמּוּבָא מִזֶּה. כִּי יֵשׁ אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא כָּל כָּךְ, שֶׁאִם הָיוּ מִתְמַהֲמְהִים עוֹד כְּרֶגַע בְּמִצְרַיִם הָיוּ נִשְׁאָרִים שָׁם לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הָיָה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִלְּמַעְלָה וּלְגָאֳלָם מִיָּד, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְהֲרוּ בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה אָרְבוּ עֲלֵיהֶם הַבַּעַל דָּבָר וְכָל הַסִּטְרִין אָחֳרָנִין, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיְתָה אָז, עַל־יְדֵי־זֶה הֶחֱיָה אוֹתָם הָאֲבֵדוֹת וְנִשְׁאָר בָּהֶם רְשִׁימָה קְדוֹשָׁה לָנֶצַח עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ כֻּלָּם לִמְקוֹרָם.
וְזֶה הָעִנְיָן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו נוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר, עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁחוֹטְפִין אֲנָשִׁים וּמוֹצִיאִין אוֹתָם מִמְּקוֹמוֹת מְגֻנִּים וּמְלֻכְלָכִים מְאֹד מְאֹד, וּמַתְחִילִים לְטַהֵר אוֹתָם וּלְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנּוֹפְלִים אַחַר־כָּךְ יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מִשְׁתַּדְּלִים לְקָרֵב בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה פְּלָאוֹת הַרְבֵּה פִּלְאֵי פְּלָאוֹת - נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים.
אֲבָל הַכֹּל הוּא עַל־פִּי הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם הַקֵּץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְגָּרָה בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר אַחַר־כָּךְ הַרְבֵּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן "יְמִין ה' רוֹמֵמָה" - וּלְעוֹלָם יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יָדַע מִכָּל זֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַהֶכְרֵחַ לְגָאֳלָם וּלְהוֹצִיאָם מִיָּד, כִּי אִם לָאו - יֹאבְדוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ, שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַחִפָּזוֹן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'כִּי לֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהֲמֵהַּ', כִּי מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת וּבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הוּא כְּפִי צְמִיחַת הַתְּבוּאָה וְתִקּוּן הַלֶּחֶם, וְכָל זְמַן שֶׁהַתְּבוּאָה יוֹצֵאת מִן הָאָרֶץ וְצוֹמַחַת וּגְדֵלָה בְּיוֹתֵר - נִמְצָאִין וְעוֹלִין הָאֲבֵדוֹת וְנִתְתַּקְּנִים בְּיוֹתֵר. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, עַד זְמַן הָאָבִיב שֶׁהוּא זְמַן הַבִּשּׁוּל. וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין תִּקּוּן הַקְּצִירָה וְהָאֲסִיפָה וּטְחִינָה וּבֵרוּר וְכוּ', עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם. כִּי הַכֹּל כְּפִי מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת. וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת בַּפַּת, בַּחֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וּקְצִירָה וְלִישָׁה וְכוּ',
כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁ'אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים'. עַל־כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצְאִין אֵיזֶה מְצִיאָה וּמַתְחִילִין לְהוֹצִיאָהּ וּלְבָרְרָהּ וּלְהַעֲלוֹתָהּ, תֵּכֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּרוּכָה אַחֲרֶיהָ וּמִתְגָּרָה בָּהּ בְּיוֹתֵר, כִּי הִיא מִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹאָה שֶׁרוֹצִין לְהוֹצִיא בִּלְעָהּ מִפִּיהָ. וְכָל מַה שֶּׁמַּעֲלִין אוֹתָהּ יוֹתֵר - מִתְגַּבֶּרֶת בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁבַּסּוֹף, בִּשְׁעַת גְּמַר הַתִּקּוּן מַמָּשׁ שֶׁרוֹאָה שֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיאָהּ לְגַמְרֵי, אָז מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד בְּכָל כֹּחוֹתָיו, רַחֲמָנָא לִצְלַן. כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנִּלְחָמִים זֶה בָּזֶה, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁשֶּׁכְּנֶגְדּוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל כֹּחוֹתָיו, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה (בְּסִימָן סה, וּבְשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן י). וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת בַּפַּת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה שֶׁבַּפַּת - מַכְנִיעִין הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּכָל פַּעַם, וּמְקַדְּשִׁין הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת בִּשְׁלֵמוּת.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה בְּפֶסַח, כִּי עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן הָאֲבֵדוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּתְּבוּאָה הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם, שֶׁאָז רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם לְהַחֲיוֹתוֹ לְבָרֵךְ עָלָיו. וְעַל־כֵּן אָז בִּשְׁעַת הַגְּמָר בְּעֵת שֶׁסָּמוּךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לֶחֶם, אָז מִתְגַּבֶּרֶת וּמִשְׁתַּטַּחַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד.
וְזֶהוּ (הוֹשֵׁעַ ז, ד): "מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ", כִּי זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁחָמֵץ טוֹב וּמֻטְעָם לַאֲכִילָה יוֹתֵר מִמַּצָּה, כִּי מַצָּה הוּא לֶחֶם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמָר תִּקּוּנוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר שֵׁם מַצָּה. וְעַל־כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם הָעוֹר שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר תִּקּוּנוֹ בְּשֵׁם 'מַצָּה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת עט.): 'מַצָּה וְדִפְתְּרָא'. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת רֹב אֲכִילַת הָאָדָם תָּמִיד הוּא לֶחֶם חָמֵץ דַּיְקָא, כִּי אָז כְּשֶׁנִּתְחַמֵּץ הָעִסָּה אָז הוּא גְּמַר תִּקּוּנוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל־עַם קָדוֹשׁ הִבְדִּילָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וַאֲסוּרִים לֶאֱכֹל שׁוּם מַאֲכָל שֶׁאֵין בְּיָדָם לְבָרְרוֹ מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁזֶּהוּ טַעַם כָּל מַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת.
וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הָאִסּוּר שֶׁל חָמֵץ בְּפֶסַח, כִּי אָז הַתִּקּוּן שֶׁל הָאֲבֵדוֹת הוּא רַק בִּבְחִינַת 'אָבִיב' שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר הֵם סְמוּכִים מְאֹד לְתִקּוּנָם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִגְמָר תִּקּוּנָם לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לֶאֱכֹל אָז מַצָּה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁלָּשִׁין הָעִסָּה קֹדֶם שֶׁמַּתְחֶלֶת לְהִתְחַמֵּץ, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ עַתָּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הָאֲבֵדוֹת, כִּי אִם עַד בְּחִינַת מַצָּה, אֲבָל הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַלָּן יוֹתֵר 'מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ' - זֶה אֵין כֹּחַ בְּיָדֵינוּ עַתָּה לְבָרֵר, וְאִם יַמְתִּין, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁתַּתְחִיל לְהִתְחַמֵּץ, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא דַּי שֶׁלֹּא יְבָרֵר, אַף גַּם תִּתְאַחֵז בּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד מְאֹד, כִּי הִיא אוֹרֶבֶת עַתָּה מְאֹד מְאֹד לְהִתְאַחֵז בְּהָאֲבֵדוֹת, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאָה שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתָם מִפִּיהָ. אֲבָל בְּחֶמְלַת ה', מִגֹּדֶל הַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר אָז בְּחַסְדּוֹ אֵין כֹּחַ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל הָאֲבֵדוֹת כְּלָל.
אֲבָל הַתִּקּוּן שֶׁל הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הוּא רַק בִּבְחִינַת מַצָּה בִּבְחִינַת חִפָּזוֹן, עַל־כֵּן בְּהַמַּצָּה נִמְשָׁכִין עַתָּה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הַמְאִירִין עַתָּה בְּפֶסַח, כִּי כְּלוּלִים בְּתוֹכָהּ כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ, שֶׁהֵם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹלִים - הֵם אוֹרוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁמְּאִירִין הַרְבֵּה בְּכֹחַ הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמֵּאִיר עֲלֵיהֶם עַתָּה, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיַּמְתִּין עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁתַּתְחִיל הָעִסָּה לְהִתְחַמֵּץ, תַּחֲזֹר וְתִתְעוֹרֵר הַסִּטְרָא אָחֳרָא הַכְּרוּכָה אַחַר הֶחָמֵץ בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַלֶּחֶם לְגַמְרֵי, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ עַתָּה. עַל־כֵּן אִסּוּר הֶחָמֵץ בְּפֶסַח חָמוּר מְאֹד, כִּי שָׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַתָּה בְּפֶסַח.
וְעַל־כֵּן רָגִיל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְכַנּוֹת תָּמִיד שֵׁם הַיֵּצֶר־הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּשֵׁם 'חָמֵץ וּשְׂאוֹר', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת יז.): 'רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב אוֹתִי' וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי הַיֵּצֶר־הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּרוּכִים בְּיוֹתֵר בְּעֵת גְּמַר הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא 'מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ'.
אֲבָל אַחַר קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁאָז נָפְלוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הַמִּצְרִים לְגַמְרֵי, וּכְבָר נִתְקַדְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה עַל־יְדֵי יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהִתְחִילוּ וְזָכוּ לְיִרְאָה וֶאֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיִּרְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" וְכוּ'. וְרָאוּ וְהִשִּׂיגוּ עַל הַיָּם מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח ג). עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ יְכוֹלִים לְתַקֵּן גַּם הֶחָמֵץ. וְעַל־כֵּן אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ. אֲבָל בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז עִקַּר עֲלִיַּת הָאֲבֵדוֹת עַל־יְדֵי הֶאָרַת חַסְדּוֹ, וַעֲדַיִן אֵין כֹּחַ לְתַקֵּן הֶחָמֵץ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אָז כְּרוּכָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּהֶחָמֵץ מְאֹד מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָז אָסוּר הֶחָמֵץ בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא, וְכַנַּ"ל: