וְעַל־כֵּן עוֹסְקִין בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא בְּסֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, לוּלָב, פֶּרֶק ד). כִּי מִשְׁנֵה תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּקַשְּׁרִין אוֹר הָרְשִׁימוּ הֵיטֵב, בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם - לְמַעַן לֹא נִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת חוֹתָם, כִּי עַל יָדָהּ מְקַשְּׁרִין אוֹר הָרְשִׁימוּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב. כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵאוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּכְנֶסֶת וְנִקְשֶׁרֶת בַּלֵּב עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכַנַּ"ל. אֲבָל גַּם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, צְרִיכִין לַחֲזֹר הֵיטֵב שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר אוֹתָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דְּבָרִים ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים וְכוּ', וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וְזֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה, בְּחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת חוֹתָם, כִּי נִקְרֵאת תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתָם, כִּי 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת' (שַׁבָּת נה.). וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה נִרְשַׁם 'אֱמֶת', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית א, א): בְּרֵאשִׁי' ת בָּרָ' א אֱלֹהִי' ם סוֹפֵי תֵּבוֹת 'אֱמֶת', שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתָם. וּמִשְׁנֵה תּוֹרָה הִיא בְּחִינַת חוֹתָם עַל חוֹתָם, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שָׁנָה וְחָזַר אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְקַשֵּׁר חוֹתַם הַתּוֹרָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל הֵיטֵב, בִּבְחִינַת חוֹתָם עַל חוֹתָם. וְעַל־כֵּן רֹב דִּבְרֵי מִשְׁנֵה תּוֹרָה מְדַבְּרִים מֵעִנְיָן זֶה - מַה שֶּׁמֹּשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת עַל אַזְהָרוֹת, שֶׁיִּזְכְּרוּ הֵיטֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם, כַּמְבֹאָר בְּכָל סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה, וּבִפְרָט בְּסוֹפוֹ, שֶׁהוּא שִׁירַת 'הַאֲזִינוּ'. שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לא, כא): "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ". וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה מִשְׁנֵה תּוֹרָה, כִּי כָּל עִקַּר הוֹשַׁעְנָא רַבָּא הוּא - לְקַשֵּׁר אוֹר הָרְשִׁימוּ הֵיטֵב בְּלִבֵּנוּ, בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה, כַּנַּ"ל: