ל

וְזֶהוּ טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, שֶׁאִם כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ (קֹהֶלֶת ד, ט-י); הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם מַחֲזִיקִין אֶת כָּל הָאָדָם לְבַל יִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ שֶׁאִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים מְחַזְּקִין אֶת עַצְמָן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם, כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם מִזֶּה, וְאָז אֵין יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר. וְאָז מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ בִּבְחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל - שֶׁמִּזֶּה הַדֶּרֶךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבְּלוֹ וּלְהַפִּילוֹ עַל־יְדֵי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָפַס תִּקְוָה מֵחֲמַת שֶׁקִּלְקֵל מְאֹד. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כָּךְ, וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר גִּלּוּ לָנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, לִבְחִינַת אַיֵּה - עַל־כֵּן בְּוַדַּאי תָּמִיד יָקוּם עַל עָמְדוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ יִזְכֶּה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו, וְיָאִיר עֵינָיו שֶׁיַּחֲזֹר וְיִמְצָא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן וְיָגִיל וְיָשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁאִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְכַנַּ"ל. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק (שָׁם פָּסוּק יב), 'הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ' זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁכּוֹלֵל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים יַחַד - לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק; כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁנִּכְלָלִין שְׁתֵּי הַדְּרָכִים יַחַד, וְכַנַּ"ל.