וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹלְכִין וְנוֹסְעִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי עִקַּר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הוּא לִבְחִינַת 'אַיֵּה' שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁגָּרַם אָדָם־הָרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ, כַּנַּ"ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בְּחַיָּיו לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲלוֹת לִבְחִינַת 'אַיֵּה' כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה בְּעֵת סוֹפוֹ וְקִצּוֹ שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְשָׁם, לִבְחִינַת 'אַיֵּה', שֶׁשָּׁם עִקַּר קִבּוּל שָׂכָר, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לא, כא): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ", בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה סד, ג): "עַיִן לֹא רָאָתָה" וְכוּ'. שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל.
אֲבָל בִּשְׁעַת מִיתָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא פֵּרוּד, עַל־כֵּן אָז מִתְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר כָּל מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁיּוֹנְקִים מִשָּׁם, עַל־כֵּן הַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל כְּפִי מַעֲשָׂיו, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשָׁם לִבְחִינַת אַיֵּה לְהַחֲיוֹת הָעֲצָמוֹת. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל - עוֹלֶה לְשָׁם מִיָּד כְּמוֹ מֹשֶׁה, יוֹסֵף וְדָוִד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין (זֹהַר תְּרוּמָה קנו.), שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיֵּה כַּנַּ"ל. וְהוּא מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרוֹת נִפְלָאוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַתָּה בְּיוֹתֵר, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם' (חֻלִּין ז:). מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלִין לִבְחִינַת 'אַיֵּה' בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי בְּוַדַּאי הָעֲלִיָּה לְשָׁם אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה, הוּא בְּכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת, (וְכַמּוּבָן בְּסוֹף הַתּוֹרָה "אַיֵּה" הַנַּ"ל שֶׁגַּם הַצַּדִּיק עוֹבֵר דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת לְפִי בְּחִינָתוֹ קֹדֶם כָּל תּוֹרָה וְכוּ' וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא דֶּרֶךְ אֱמֶת וְיָשָׁר גַּם לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְגַסִּים, כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם).
וְעַל־כֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בַּעֲלִיָּה נִפְלָאָה לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, עַל־כֵּן הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ, כִּי מִכָּל מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל מִינֵי אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁל 'אַיֵּה' הַנַּ"ל שֶׁמֵּאִיר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעָלָה לְשָׁם וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָבוֹא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, כִּי כָּל הַקְּבָרִים מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, אֲבָל הַצַּדִּיק אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב מִשְׁלֵי ט), כִּי אַדְּרַבָּא! כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם וְכַנַּ"ל.
הִלְכוֹת תְּחוּמִין הֲלָכָה ז נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת הֲלָכָה ז מֵאוֹת יט:
תם ונשלם