כא

וְזֶה בְּחִינַת צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ (סֻכָּה יט.), כִּי בְּהַסֻּכָּה מְעֹרָב הַצֵּל וְהַחַמָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֲבָל הַצֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְרֻבֶּה, כִּי עִקָּר הִיא הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'" וְכוּ', בְּחִינַת 'מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ' (אָבוֹת ג, יז), כִּי תְּפִלָּה כָּזֹאת הִיא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת "וְהָיָה יוֹם אֶחָד [הוּא] יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" וְכוּ' (זְכַרְיָה יד, ז), כִּי תְּפִלָּה כָּזֹאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הִיא לֹא יוֹם שֶׁהוּא תּוֹרָה, וְלֹא לַיְלָה שֶׁהוּא תְּפִלָּה, כִּי הִיא כְּלוּלָה מִשְּׁנֵיהֶם, וְאָז יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב אַחֲרָיו (פָּסוּק ט): "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ וְכוּ' בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".