טו

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הִקְרִיבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת מִדַּעְתָּן שֶׁלֹּא עַל־פִּי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל יָדָן, כִּי הִקְרִיבוּ קְטֹרֶת יָחִיד וְחַטַּאת יָחִיד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עַל־פִּי הַדִּין (מְנָחוֹת נ.), וְכַמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (בַּמִּדְבָּר ז, יד). כָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי זֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁנִּמְסָר לְחַכְמֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל כִּרְצוֹנָם, כְּפִי צֹרֶךְ הַדּוֹר וְהַשָּׁעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְבָמוֹת צ:) לְעִנְיַן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁהִקְרִיב בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְלָמְדוּ מִפָּסוּק (דְּבָרִים יח, טו): "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" וְכֵן בִּשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת. וְכָל זֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר דַּיְקָא, שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בְּסוֹד הָעִבּוּר נָתְנוּ עֵצָה שֶׁל אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת לַחֲנֹךְ הַמִּשְׁכָּן עַל יָדָם, כִּי כָּל הַחִנּוּךְ שֶׁל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, הוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, כַּנַּ"ל (בְּאוֹת יב),.